אני רוצה לגור במקום שהוא גבוה (לא יותר מדי, גבעתי כזה) שמשקיף על שדות, גבעות והרים רחוקים או ים, שתהיה לי מרפסת פורץ' כזו פתוחה למחצה, עם גגון, שאוכל לצייר ממנה שוב ושוב ושוב עד תום. שאוכל לצייר באוויר הפתוח כל עוד אני רואה ויכולה להניע את ידיי.
האור משתנה כל הזמן. האדמה נושמת. הצמחייה פורחת ומתייבשת ושוב עולה ופורחת, בכל פעם אחרת, צל העצים נע כל הזמן, ווריאציות השמיים, מזג האוויר, הצלילות, העכירות ואני מול כל זה.
אני לא צריכה ללכת רחוק. אין בי תשוקה להיות יחפה, להישרט מקוצים ללטף עלים, להריח פריחות. הכל כבר בתוכי. רק שקט אני מבקשת. שלוש ארבע ביום מול מרחב פתוח.
בחווה שבניו הופ, בשנות לימודיי בארצות הברית, המורה שלי ניל ווליבר ז"ל לימד אותי לראשונה את הנוכחות הזו מול הטבע. את העבודות הגדולות שלו צייר בסטודיו העצום שהיה לו במיין, אבל לחיבור הנפשי רוחני נזקק לטבע עצמו. הוא גר בטבע. היה לו רכב שטח והיה נוסע לעומק שטחיו עד המקום בו נוצרה ההתחברות. ואז הסקיצה.
אני לא רוצה לנסוע. אני רוצה מרפסת קטנה. יציבה. עד תום.
את האקוורלים האלו ציירתי בהרצליה מצילומים שצילמתי בכפר קיש, מקום המגורים של הבת. הציור מצילום מאפשר התכנסות פנימה, חיבור לידע המבוסס על צבירה של ניסיון רב שנים באקוורל בתוספת הקשר הרגשי למקום המצויר. (לכן אני ממליצה להשתמש רק בצילומים אישיים).
מי ייתן ותתגשם משאלתי
–
האקוורל עם הבית הקטן "ביער" הוא חורבה קטנה ומתוקה הנמצאת בדרך לגן של הנכדה, מוקפת עצי אורן וברוש בכפר קיש.
װ24 באוקטובר, 2019 at 11:56 am
מרפסת זה הכי-הכי.
אמן להתגשמות המשאלה.
אהבתיLiked by 1 person
װ26 באוקטובר, 2019 at 3:03 am
כן, בית קטן עם מרפסת קצת מעל פני הדמה, קצת מעל פני גובה הים
אהבתיאהבתי
װ25 באוקטובר, 2019 at 12:08 pm
אני מתנצל מראש, לא קראתי, אבל הסתכלתי בשלושת הציורים היפהפיים והעדינים, תודה ושבת יפהפיה לך.
אהבתיLiked by 1 person
װ26 באוקטובר, 2019 at 3:03 am
תודה רבה לך אריק
אהבתיLiked by 1 person
װ25 באוקטובר, 2019 at 8:36 pm
כתבת מקסים. חלומות פשוטים וטובים. אמן יתגשמו לך.
והאקוורלים יפיפיים. מלאים חמצן ואור
אהבתיLiked by 1 person
װ26 באוקטובר, 2019 at 3:05 am
כדי להגיע לפשוט צריך לעבור דרך המסובך. והחלום הולך העקבות הדרך. תודה לוסי
אהבתיאהבתי
װ25 באוקטובר, 2019 at 10:45 pm
הכי טוב חורבה.
מאחל לך שיתגשמו משאלותייך אלו וגם נוספות.
אהבתיLiked by 1 person
װ26 באוקטובר, 2019 at 3:06 am
שרוני, אתה מלך החורבות !
אהבתיאהבתי
װ3 בנובמבר, 2019 at 12:11 pm
מאוד יפים הציורים, ומאוד מזדהה עם הצורך (והיכולת) לשבת באותה המרפסת ולחוש את השינויים בין העונות, השעות ביום, הדקות. הרוח הנושבת בעלים, הצבע שלהם, השמיים. ואני גם מפנימה את האמירה שהתמונה צריכה להיות אישית שלך. כל כך נכון.
אהבתיLiked by 1 person
װ7 בנובמבר, 2019 at 10:04 pm
תודה יקירתי
אהבתיאהבתי
װ30 באוקטובר, 2022 at 9:05 am
[…] שלושה מהכפר — סקיצות. Sketches […]
אהבתיאהבתי