היפיפייה הלא נרדמת

רציתי

אבל

והנה

ואז

וכך היה

ופעם

אימא שלי סיפרה

ושזה

אמרתי לה שאני נאחזת בפרחים

ולא בבגדים

ואז

כל העבודות למעט העיבוד של הכרזה בסוף הפוסט הזה מלפני כעשור פלוס.. . כרזה כי זו הייתה הצעה לכרזת חוצות בהוסטל אברהם לציון חודש האלימות נגד נשים. לא זכיתי בכרזת חוצות אבל העבודה ככרזה משתתפת בתערוכה בגלריה שלהם. הציור עצמו (אקוורל וחוטים על אריזת תרופה) הוא גם מלפני עשור פלוס, והוא אחת העבודות המופיעות בספר המשותף שלי עם משה יצחקי "זמן טרופות". הטקסט על הכרזה הוא שלי והמעצבת אלישבע שאלתיאל שילבה וסידרה. הופעת הכרזה הזו בדיוק בחודש הזה מאד סמלית ומטלטלת עבורי בגלל תביעת השתקה לכאורה הנוגעת בי ודיון בעניינה מתקיים בזמן הזה.

–

רציתי לכתוב פוסט על הפחד לישון. הפחד להתעורר ולא לישון. הפחד להישאר במיטה בבקר. בצהרים. הפחד להיזכר. הפחד לא להיזכר. הפחד להיות כמו. הפחד מתרופות. הפחד בלי תרופות. הפחד מהרחשים. הפחד מהשקט. הפחד מתשוקה הפחד מהאי תשוקה. הפחד מהדבר. הפחד מהיפוכו.

–

–

–