קטגוריה: יוטיוב

מרץ 17, 2014

סלפי

אין לי מושג למה עלה הגל הזה עכשיו של הסלפי. אצלי זה כיכב לפני כשנתיים. המון המון המון, בעיקר בלילות הריקים עם הארגמן של צמחייה מתנועעת באפלת החלון הפתוח. בחורף. למצלמה יש אש חימום, יש לה סם עירות, יש לה כפתורי חיים. זה היה טריפ ממכר. אני כבר לא שם. איכשהו. לפעמים מתגעגעת. מאד השתניתי מאז, אפילו שאוולין מבית המרקחת הותיק בעיר אמרה היום, אחרי כך וכך וכך שנים שלא ראתה אותי: וואי, לא השתנית בכלל. איך את עושה את זה. רק אצלם בבית המרקחת מחזיקים גופיות אנגורה. אני צריכה אחת כדי לעוף מעל הסיינה. חשיפה?- לא. מסכות לפורים. הפוסט הזה נכתב במוצאיי פורים. והשבוע יש לי יום הולדת במספר יפה. ואני לא אהיה כאן ככל הנראה.

נזכרתי בעצם בכל הסלפי הזה בגלל הפוסט הנהדר של מרית בן ישראל על "הסלפי" של סינדי שרמן שכל כל הערצתי שנים רבות והייתה תלויה אצלי בכל פינה.

גם הפינות שלי השתנו.

ואם הסלפי הזה היה קצת מביך אז הנה סלפי "אומנותי" בסרטון יוטיוב שלי, Selfiflower

ועוד מחווה לסינדי שרמן

איריסיה קובליו, פורטרט עצמי באקריליק, מעל גבי גלויה עם עבודה של סינדי שרמן, 2012

תגובה אחת | תגים: איריס קובליו, איריסיה, אמנות, סלפי, פורטרט, פרחים | פורסם באומנות, יוטיוב, פורטרט, פרחים

דצמבר 29, 2013

לחבר את זה עם מוזיקה

מאת איריס איריסיה קובליו

האייפון שלי כעת הוא הסטודיו שלי. בקרוב יהיה לי סטודיו נוסף: האייפד. החלומות שלי על גודל ומיקום התגשמו. אני יכולה להיות באינסוף, בכל גודל ובכל מקום, ים, יער, ערבת ערבות בוכיות, או שדה נרקיסים, חדר חשוך, או מטבח בדרום צרפת, ארמון קרח באיסלנד, למרגלות הפוג'יאמה ביפן, או להתערבל בתוך גל בהוואיי עם מוזיקת גיטרת הסווינג.

הציור בסטודיו האייפון משחרר אותי מכל מיני הגדרות וקביעות על מה זה ציור שהצטברו בכל השנים מאז אחזתי בצבעי פסטל תמימים, דרך מכחולים ועד הסטים המקצועיים ביותר לאקוורל.

האפשרויות שהולכות ומגלות את עצמן בעולם הדיגיטאלי נראות כצעד הדומה לאכילת התפוח מגן עדן ללא רגשות האשם. ההתנסויות היומיומיות שלי בחצי השנה האחרונה מלאות חדווה ותגלית. אני מרגישה כמו ילדה קטנה מבלי שאף אחד יאמר לי מה לעשות ויצפה ממני ל"עתיד". הסטודיו באייפון כולל את כל הזמנים ואין בו צורך בדלתות לסגירה או התגוננות. הוא שלי והוא לא שלי. הוא הכי קרוב שאפשר לאלוהים וגן ועדן.

פעם הייתי גם מוזיקאית. ניגנתי והלחנתי. אבל לפני שנים ויתרתי על רוב הכלים לנגינה ולהלחנה. ויתרתי גם על הידע והמשיכה ל"מוזיקה קלאסית" או "רצינית". יכול להיות שעוד מעט יתגלה לי כלי דיגיטאלי כלשהו שאוכל דרכו לנגן ולהלחין ולחבר את המוזיקה לציורים מבלי שאצטרך לרכוש כלים ממשיים ולכתוב ביליוני תווים צפופים, כמו שעשיתי כשלמדתי האקדמיה למוזיקה. אני אמצא את האפליקציה הנכונה וזה יתחבר. כי הכל חייב להתחבר. כי הכל כבר מחובר, רק צריך לפתוח את במקום הנכון. הוא כאן והוא קרוב.

בינתיים סרטונים המשקפים מעט תהליך ציור דיגיטאלי של תפוח