עצים

עצים

כשנולדתי נשתל עץ על שמי אי שם והעץ שלי הוליד עצים אחרים שהופיעו בהמשך חיי, הופיעו ונעלמו. לכל עץ היה תפקיד. לא ידעתי למפות אותם בזמן אמת, אבל הם מופיעים ברבים מהציורים שלי.

 אני זוכרת את עץ הגויאבות מחצר ילדותי בשכונת מונטפיורי שנתן ריחו תמיד בחג סוכות, אני זוכרת את עץ האזדרכת עם ריח פרחיו הסגולים שאימא וסבתא תמיד פחדו מפריחתו באביב, כי היה מבשר את זמן הדיפרסיה של סבתא, אני זוכרת את עצי הצאלון הענקיים בשכונת מונטפיורי, את פריחתם האדומה הכבדה ואת לילות הקיץ של דוברי הרומנית על הספסלים בצילם. אני זוכרת את ההתרגשות מעצי האורן בירושלים כשנפגשנו בפעם הראשונה, את ריחם המציף, המשחרר. איך ברחתי אליהם בתשוקה עזה, להריחם יום יום. אני זוכרת את היערות בפנסילבניה, מאחורי הבית שהתגוררנו בו. את העצים של מיין בציורים של המורה שלי ניל ווליבר, את המסע אליהם, את העצים בקנדה עם ריח העובש המתוק ושוב בחזרה לעצים ברמת השרון, בהרצליה, העצים שנראו מהמרפסת, העצים שהעיריה כרתה, עצי הסיגלון היפים המטרידים, עץ התאנה המדהים שגידלתי בחצר בנווה ישראל ואיך נכרת כשעבר לדיירים החדשים, העצים בחצר של דירתי הנוכחית שהצלו והכבידו  עד היום בו הזמנתי גנן לפתוח עבורי אור.

ואור בא.

העצים יגדלו וייעצמו שוב בשנים הבאות אבל אני לא אהיה כאן. הם פתחו לי את השער.

כיפה אדומה אבדה ביער. אימא שלה הזהירה אותה אבל היא לא הקשיבה. היא אהבה את היער. מפני מה הזהירה האימא? מהזאב. 

הרבה אזהרות קיבלתי בילדותי. אבל לא מהזאב. מהזאב הראשון. הוא היה לכאורה רק בסיפור של אחד הספרים הבודדים שהיו לי.

כיפה אדומה חולמת ביער. היא מוקסמת מיופים וריחם של העצים. בסיפור הידוע הזאב טורף אותה במניפולציה. 

המניפולציות ילוו אותי בהמשך חיי. גם אחרי שיצאתי מתחום ההורים. יצאתי חזרתי יצאתי חזרתי. עד שלא חזרתי. ובכל פעם היו עצים אחרים והם היו הנחמה המגוננת.

ציירתי הרבה עצים במסלול הביטוי החזותי שלי. גם את היערות של כיפה אדומה וגם את הזאב עצמו, בווריאציות רבות מספור. ציירתי עצים מקרוב ועצים מרחוק

ציירתי ביערות. 

למדתי אצל מורה שהיה אחד עם היער. הוא לא היה  זאב. הוא גם לא היה אימא. הוא היה מאפשר. מורה דרך.

מאז עברתי דרך עצי קנדה, אוסטריה, אי גן העדן בבהמס ועצי הארץ הקשים המכאיבים.

ביום כיפור האחרון הייתי ברטריט ביער אלונה, היה חם ודוקר ונוגע בלב. בכל שעת הפסקה שניתנה לנו ציירתי וציירתי וציירתי.

 עפתי.

יער אלונה, רטריט יום כיפור, 2023.

היער בפנסילבניה, 1989

היער בלוטם, 2001

היער בכיפה אדומה, 1998

מסלולי יערות, 1999 (צבעי מים ושיער)

היער בטירול, אוסטריה, 2015

היער בואל מורין (קנדה), 2001

היער באיזור גבעת עדה, 2017

היער/ חורשה בהרצליה נווה עמל.

.

לשנים הבאות מאחלת לעצמי לצייר עוד יערות במקומות נפלאים……..