מינוס

בחודש הקודם סימנתי לעצמי מטרה 

ברורה: לסיים את השנה באפס בעובר 

ושב. זה נראה לי אפשרי וברור והייתי 

בטוחה בהצלחה. 

השנה מסתיימת הלילה בכישלון יותר 

אכזרי ממה שניבאתי. 

לא רק איפסתי, אלא מפלצת המינוס 

התנפחה, הריביות על ההלוואות 

הקודמות שנגררות מחוסר הברירה של 

כמה שנים לאחור 

עולות ומתנפחות גם הן 

ועל רקע התפאורה המשחירה הזו גם גורשתי החודש מבית אבי . 

נישול לכאורה.

2.

מזה כמה שנים אני חושבת על התנדבות עם 

יוצאים בשאלה שהוריהם ישבו 

עליהם שבעה. אני לא מבית דתי. ההיפך. ערכים כלשהם זה לא דבר מקובל. שקרים, 

הסתרות, הפליות, רכילות, בוז, נכחו 

לעיתים קרובות בין חדרי הבית 

כמריונטות שקופות המנוהלות על ידי כוחות נסתרים 

קדמונים, מדורי דורות. 

אני יכולה להבין את 

הבריחה לרחוב, 

ההתעלפות בחורבות 

ממנות יתר הקפיצות הסופיות מגבהים לתהום.

3.

ממה אני עשויה? שנת השישים ארבע 

שלי עומדת בפתח 2023.  מתחילה בעוד שעה. 

האם זה בזכות שאני כל כך ״כישרונית״ 

( עלאק)?

 העניין הזה של הציור ומוסיקה וברירת המילים, 

הניסיונות הלא מתייאשים לדייק את 

אורח חיי, את הבית, את המיניות, את הניראות 

את 

היחידנות. קוראים לזה לבד.

4.

בשנה האחרונה הוגדרתי כלוקה 

בפיברומיאלגיה עם מאפיינים פוסט 

טראומטיים. לשלושת הפסיכיאטרים 

שביקרתי אצלם

הכתבתי פחות או יותר את הדיאגנוזה. 

אולי הייתי צריכה להיות שחקנית. אני 

מתמחה בהעמדת פני שורדת. כנראה אני באמת שורדת. אני מצליחה לשחות 

ממערבולת למערבולת. 

לפעמים אני רואה את 

סלע האחיזה הבא לפעמים לא. 

כרגע לא.

כל שהאמנתי בו פצוע אנוש