נקודת האל חזור

מאיפה למישהו עזות המצח ליצור איתה קשר. ועוד פעם. ועוד פעם. נכון היו כמה מילות מצוקה באיזה בלוג. הגיב. ענתה. הגיב שוב. ענתה. כתב למייל פרטי. ענתה. הכתיבות כבר היו פחות ציבוריות. היא היתה נשואה. למי אין בעיות. היא קידדה בכתיבה. התעודדה לחשוף מעט יותר. רצה להיפגש. אולי בית קפה. ענתה שלא נפגשת עם גברים בבית קפה. הגיב משהו. ענתה. משחק המילים התעצם. היא התלהבה. אולי יותר מדי. זה גירה אצלה את היצירתיות. הרבה שנים שהיא לא ממש יצרה מתוכה. הרבה שנים שהיא פעלה מתוך שירות. ביקש שוב. להיפגש. בתירוץ כלשהו. הזמינה אותו לאיזו קבוצה. כשפתחה את הדלת היא נבהלה מהריח שלו. כל כולה נזעק הצילו. הוא סימס מהדרך חזרה. היא אמרה לעצמה לא. בשום אופן. סימס למחרת. היא לא נפגשת עם גברים מחוץ לבית אמרה שוב. היתה עוד פגישה קבוצתית. בעלה אמרה לה איזה איש מעניין. אולי יהיה חבר שלי. הוא כתב שוב. הגיב בבלוג. סימס. בסוף אמרה בסדר. נפגש אבל לא בבית קפה. שלא יראו.

דלתות מסתובבות.

לו היו נפגשים בבית קפה ולא באיזו נקודה בטבע מרוחק. לו היה לוקח את ידה והיא היתה מושכת אותה בחזרה. לו היה מציע ללכת אל המקום הנסתר והיא היתה מסרבת.  לו היתה מקשיבה לאפה. הריח שדחה אותה שאב אותה פנימה. היא נכנסה לחלל העץ ונפלה לתהום. נקודת האל חזור. ואחר כך היה האחר כך.

דלתות מסתובבות.

לו היתה מסננת אותו בבלוג, כמו שמסננת בקלות אחרים. לו היתה קוראת בבהירות את כתיבתו ומקשיבה להגיונה שזה לא הסגנון שלה, לו היתה מקשיבה לאפה ומתעטשת  בטירוף כמו שתמיד קורה כשריח זר פולש לקרביה. לו היתה משתפת את בעלה.

משתפת את בעלה.

חחח. הצחקת אותי

אודות איריס איריסיה קובליו

אמנית. כותבת. מורה לציור, מתמחה בצבעי מים. הצגת הרשומות של איריס איריסיה קובליו

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: