שלוש סקיצות של מריה, המטפלת המולדאבית של אימא שלי. ניסיונות לתפוס את המורכבות שבתוך פניה החתומות בדרך כלל בטווח הזה שבין עדינות ומסירות לבין הר הגעש שמציץ מבין קמטי דיוקנה. צבעי מים. יולי 2019
(מריה הכי אהבה את השמאלי)
שלוש סקיצות של מריה, המטפלת המולדאבית של אימא שלי. ניסיונות לתפוס את המורכבות שבתוך פניה החתומות בדרך כלל בטווח הזה שבין עדינות ומסירות לבין הר הגעש שמציץ מבין קמטי דיוקנה. צבעי מים. יולי 2019
(מריה הכי אהבה את השמאלי)
װ12 ביולי, 2019 at 10:01 pm
השמאלי נהדר, החיוך המאופק, ההבעה של אישה שכבר ראתה הרבה בחייה… כייף לה שכתבה לפורטרט כל כך יפה ומביע.
אהבתיאהבתי
װ13 ביולי, 2019 at 6:42 pm
תודה ורד. ראי בתגובה הקודמת מה כתבתי על הציור השמאלי. אני מניחה שהיא לא תיארה לעצמה עד כה שמישהו יצייר אותה. אני משתדלת לראות בכל פורטרט את המונה ליזה, את האור גם כשקשה מאד…
אהבתיאהבתי
װ13 ביולי, 2019 at 5:54 pm
גם אני מצביעה לשמאלי. משהו בכיווץ של הפה ובגבה הזוויתית שמעביר בדיוק את מה שתיארת.
אהבתיLiked by 1 person
װ13 ביולי, 2019 at 6:39 pm
על הציור הזה, השמאלי, עבדתי הכי הרבה.. הוא מצוייר על דף דק ( לא צבעי מים) ומחקתי את הפה כמה וכמה פעמים וגם את המרחק בין הגבה השמאלית למצח (כן כן אפשר לתקן ולמחוק צבעי מים אבל צריכה להיות מיומנות מסויימת לעשות את זה מבלי לקרוע את הדף) ובעקרון הפרופורציות מול הצילום עדיין שגויות אבל זה הכי תפס אותה בגלל מכלול המיקום שלה בתוך הבית של הוריי ( נראה לי שאכתוב על זה פוסט נוסף). שני הציורים האחרים הם מדוייקים מבחינת הפרופורציות אבל כנראה לא מעבירים את התמונה המורכבת כפי שמתפרשת בעיניי
אהבתיאהבתי