על חלום והתגשמותו, על ציורי אמנים לא ידועים ומה שביניהם

החלום שלי על כלב רוח התגשם. המעבר בין תחום חלום לתחום "חיים" נדמה כמעבר בין מימדי קיום שונים, כשתְּעָלָה צרה מחברת ביניהם. אני/אנחנו, עדיין בתעלה הזו, שאין לה זמן. היא תימשך כמה שהיא צריכה להימשך.

החלום הוא מקום בטוח. הוא מאפשר שליחת לשונות עד אורך קצה תבל (או יותר), אבל כשמעטה החלום נפרץ, זה מרגיש כמו ירידת מי השפיר, פתאום, באמצע החיים, קליטה חד משמעית שההיריון הזה מסתיים ומשהו חדש מגיח לעולם. וההרגשה שזה בלתי הפיך. שזה טוטאלי.

ומופיעה ההרגשה הבלתי ניתנת אולי לתיאור של התגשמות רצון עז עם בהלת התגשמותו.

הרבה אגדות נכתבו על כך. הדייג ודג הזהב הוא זה שעולה לי לראש מייד, אבל גם בת הים ופינוקיו.

לכלבון שלי  ניתן השם סקאיי

והוא יותר קטן מנעל קרוקס. אבל מה, הוא כבר יודע שהוא המלך.

שתי תמונות מצורפות.

סקאיי מתעקש על הקרוקס אצלו בעריסה

 .

סקאיי מתכונן לשיעור ציור

.

מצרפת ציורים של ציירים אחרים, לא ידועים, אך בעלי אהבה עזה לכלב הזה… (לוסיאן פרויד, מיכאל אנג'לו, ליאונרדו, ג'יוטו ואמנים הולנדים רבים מהמאה השבע עשרה גם ציירו אותו אבל עליהם אולי אכתוב בפעם אחרת).

הנה ציירת אמריקאית שחיה בניו ג'רסי עם כלבי רוח (וגם ארנבות אהובות לבי)

Sandra Flood

Bobbie Russon

backy brown

Ditz

Patty Falcone

ואחרון חביב, אנונימי מהמאה ה 18