עץ היה הדבר הראשון שלימדו אותי לצייר. מקום יפה בעיניי הוא מקום שיש בו עצים. ריח עצים בגשם הוא ריח מרגש. ט"ו בשבט הוא חג אהבת העצים שלי.
ציירתי עשרות עצים בתקופות שונות.
בחרתי להביא אקוורלים של נוף עם עצים ממקומות שונים בישראל. בעיקר מהרצליה, בה העצים הם מנוחה ונחמה. הופתעתי שלא מצאתי אף ציור עצים שלי מירושלים. חייתי בה תקופה לא קצרה וריח עצי ירושלים- אין כמוהו בעולם, אך ידי לא נמשכה לציירם. אולי הם בעצם לא קיימים שם, העצים. רק געגועים. כמו ירושלים עצמה.
אז הנה האקוורלים לכבוד טו" בשבט:
איריס קובליו, אקוורל, הרצליה
איריס קובליו, אקוורל
איריס קובליו, אקוורל, עין גדי
איריס קובליו, אקוורל, איזור לטרון
איריס קובליו, אקוורל, איזור כנרת
איריס קובליו, אקוורל, שפיים
איריס קובליו, אקוורל, חצבה
איריס קובליו, אקוורל, כרמי עבדת
איריס קובליו, אקוורל, יפו
איריס קובליו, אקוורל, לוטם
איריס קובליו, אקוורל, הרצליה
איריס קובליו, אקוורל, איזור אילת
איריס קובליו, אקוורל, איזור לטרון
איריס קובליו, אקוורל, אגם בפארק הרצליה
.
.
סקיצות. Sketches 
װ6 בפברואר, 2012 at 9:11 pm
את נהדרת
וכשהתחלת כבר מהכותרת עצים וגעגועים ובתיאוריך את הדרך להתחיל לצייר
בעצים, חשבתי שדרכך אני כל כך מבינה את "כי האדם הוא עץ השדה" ואיכשהו זה מזכיר לי הכי בית שאפשר.
חג שמח איריסיה יקרה
ותודה.
אהבתיאהבתי
װ6 בפברואר, 2012 at 10:00 pm
שריתי, בהתחלה חשבתי שהכותרת תהיה הציטוט שהבאת "כי האדם הוא עץ השדה" אבל עשיתי את זה פשוט, ולא הרבתי בטקסט הפעם…
אבל אפרופו בית: היו זמנים שממש חלמתי לגור בצמרת של עץ…
אהבתיאהבתי
װ6 בפברואר, 2012 at 10:32 pm
צמרת של עץ היה גם חלום עבורי בתקופות מסוימות 🙂
אהבתיאהבתי
װ6 בפברואר, 2012 at 9:12 pm
נהדר. כל עץ בנוף שלו .אוהבת את הריבוי השונה של קבוצת אקוורלים זו. אכן עצים אהובים.
אהבתיאהבתי
װ6 בפברואר, 2012 at 10:02 pm
מירי, קשה לבודד עץ מהסביבה שלו. כאילו שמחת החיים של העץ מתקיימת ביחס לסביבתו, מדבר או ים או יער, כל עץ והחיים שלו
אהבתיאהבתי
װ6 בפברואר, 2012 at 9:14 pm
יפייפים העצים , פוסט מדהים ביופיו לט"ו בשבט. האחרון באגם בהרצליה נהדר במיוחד אבל כולם כולם מקסימים.
אהבתיאהבתי
װ6 בפברואר, 2012 at 10:06 pm
תודה ורד. העצים מתקופות שונות, לא רק ממקומות שונים. האמת שיש לי את אחד הציורים הראשונים שציירתי בגיל 5-6 (עץ עם ענפים, עלים בודדים וציפור) אבל אעלה אותו לפוסט אולי בהקשר אחר…
אהבתיאהבתי
װ6 בפברואר, 2012 at 9:18 pm
יפהפיים כולם, והכי אהבתי את ההשתקפות.
חג אילנות שמח:-)
אהבתיאהבתי
װ6 בפברואר, 2012 at 10:08 pm
תודה קסמים. ההשתקפות ההיא באגם הראשון של פארק הרצליה היתה מיוחדת במינה. והיא גם קשורה לבריכה של ביאליק.
אהבתיאהבתי
װ6 בפברואר, 2012 at 9:20 pm
יפהפה, מעורר רגש וחום. הציורים כל כך חזקים. גם אני ככה, אוהבת כל כך עצים, מוצאת בהם נחמה, פראות, סוד, דרמה, כוח גדול, הוד. ורק אחהצ זה, עצרתי באופן לא מתוכנן את נסיעתי כשראיתי אחד כזה, וביתי בת החמש ניחשה מיד למה עצרתי "זה בגלל העץ, את אוהבת עצים,".
אהבתיאהבתי
װ6 בפברואר, 2012 at 9:57 pm
תודה ריקי. עצים הם נשמות ענקיות. עצים הם דמעות. וכן, הוד. הוד והדר. ונס.
אהבתיאהבתי
װ6 בפברואר, 2012 at 10:14 pm
נכון וגם פיוט
אהבתיאהבתי
װ6 בפברואר, 2012 at 10:29 pm
הכי אהבתי את לטרון, אבל כולם נהדרים.
אהבתיאהבתי
װ6 בפברואר, 2012 at 11:06 pm
תודה תמי, איזור לטרון הוא מקום חיבור עמוק עבורי, חיבור לאלוהות הפנימית
אהבתיאהבתי
װ6 בפברואר, 2012 at 10:53 pm
ואגב איריסי, בזכותך בזכות מחברת הכתיבה שרכשתי אתך אתמול,
ציירתי היום מכלול רגשות האדם – הצומח ומעמיק שורשיו. שמתי אצלי בבלוג -תביטי שם.
וכן קראתי לזה "כי האדם הוא עץ השדה" כי לא היו לי מילים משלי.
והרשומה שלנו על יצירה משותפת עוברת מעבדה אצלי, עד לרגע שבו אוכל להפוך אותה מלאה והכי מדויקת שאדע כי הרגע של אתמול חיזק בי את שורשיי היצירה שזו משאלת לב עבורי שתדעי.
אז שוב מותק תודה.
אהבתיאהבתי
װ6 בפברואר, 2012 at 11:07 pm
כן שריתי, כבר מזמן סיכמנו שקווי טלגרפטיים מחברים ביננו:)
אהבתיאהבתי
װ7 בפברואר, 2012 at 8:48 am
איריסיה תודה
אהבתיאהבתי
װ7 בפברואר, 2012 at 11:32 pm
תודה דודו:)
אהבתיאהבתי
װ7 בפברואר, 2012 at 7:48 pm
היצירות שלך מביאות איזשהי שלווה מופתית וחיות נפלאה תודה על השיתוף
אהבתיאהבתי
װ7 בפברואר, 2012 at 11:33 pm
תודה רבה בלוגי וברוכה הבאה לכאן.
אהבתיאהבתי
װ8 בפברואר, 2012 at 4:05 pm
איריסיה יקרה,
תודה מקרב לב, את לא מפסיקה להפתיע אותי בטביעת העין שלך.
אהבתי במיוחד את עין גדי ואת הרצליה.
עין גדי במינימליזם שלו קצת סדק את לבי.
אהבתיאהבתי
װ8 בפברואר, 2012 at 8:12 pm
שועי יקר, שמחה להפתיע אותך. הציורים פרוסים לאורך עשור, כמסע נפש. וכן, לא לשווא חשת בסדק בעין גדי. וברושי הרצליה, אלו בהילת הורוד מגנטה, אולי הזכירו לך (לי בכל אופן הזכירו) את כיבוי הנרות בחנוכה האחרון.
אהבתיאהבתי
װ8 בפברואר, 2012 at 9:00 pm
איריסיה, יש בי רגישות לאור; כלומר, שימוש באור (החזריו, הבהוביו, צללים וכיו"ב) בציור מרגש ומפתיע אותי.
אהבתיאהבתי
װ9 בפברואר, 2012 at 8:03 pm
🙂 תודה שועי
אהבתיאהבתי
װ9 בפברואר, 2012 at 8:00 pm
ציורים מקסימים. אהבתי.
אהבתיאהבתי
װ9 בפברואר, 2012 at 8:03 pm
תודה איילה וברוכה הבאה לבלוגי
אהבתיאהבתי
װ14 בפברואר, 2012 at 6:56 am
איזה יופי! העצים הם הנפש, החיים והגעגועים.
אהבתיאהבתי