תגית: ציפור גן עדן

דצמבר 11, 2021

ציפור גן העדן

אימא שלי אהבה את פרח ציפור גן העדן. בעצם האהבה הזו הוגדרה רק בעשור האחרון, קצת לפני שחלתה, כשהבאתי לה פרח בודד שצמח אצלי בחצר ( לקח לו כמה חודשים להחליט אם לפרוח ואז התפתח יצור ענק ומפואר). כשהבאתי לה את הפרח הרגשתי כמו אותו ילד מפרח לב הזהב שעובר הרים וגאיות כדי להשיג את לב הזהב לאימו החולה. קנאתי בילד הזה שהופך עולמות בשביל אימא. אני הייתי חיקוי עלוב למסירות שלו, אבל בכל זאת את הפרח היחיד שפרח אי פעם בחצר שלי (מאז לא פרח) הגשתי על מגש קריסטל (אגרטל) בכוונה גדולה להחלמה. היא מאד אהבה את הפרח המפואר. ובפעם הראשונה ההיא עוד ישבה על הכיסא דוקטור גב מול הטלוויזיה ואמרה לי אולי תציירי לי כזה מעל הטלוויזיה שאראה אותו כל הזמן. ניסית אבל לא ממש הצלחתי לצייר משהו מתאים והציור תלוי בבית אחר. אבל מאז הייתי מביאה לה את ציפור גן העדן לעיתים קרובות לפעמים הייתי קונה ולפעמים קוטפת ממקום ציבורי מסוים בו היו שיחים רבים . כעבור זמן קצר אמי עברה מכורסת הטלוויזיה למיטה בחדר השינה ומשם כבר לא יצאה, כארבע או חמש שנים. ואני הייתי מביאה את ציפור גן העדן אל המיטה ומניחה באגרטל זכוכית צר לצידה או מולה. היה לי ספר ריפוי עם פרחים ונאמר בו שלפרח הזה תכונות מזור. מעניין שבעברית שמו פשוט ציפור גן עדן אבל בעולם ידוע בשם המלכה סטרליציה (Strelitzia reginae). באיזשהו אופן השם הזה יכול להתחבר למערכת היחסים שלי עם אמי, אבל בגדול לקחתי את מלאכת הציור כפעולות ריפוי.

ומבחינת הציור: קל ונגיש יותר לצייר פרח בעל צורות מוגדרות ובולטות. פרח ציפור גן העדן מצטיין לא רק בצורתו הבולטת אלא גם בצבעיו העזים המנוגדים והמשלימים. הצירוף של כתום לוהט אש עם סגול כחול ובורדו, בהשתלחות מתריסה כלפי החלל המקיף חייב לעורר רגש כלשהו. חלק מתלמידי דיווחו במהלך השנים שההשתלחות הזו גורמת להם לאי נוחות. אני אישית לא רואה בו השתלחות אלא ניצחון ושילוב קוסמי.

אז אם נחזור לאימא שלי ולשנים בהם כבר בקושי היתה יכולה לזוז, אני הייתי ״ מתגנבת״ לסמטה עם הגינה הציבורית וגוזרת עם מספריים פרח אחד ועלה אחד עבורה. בשנים שקדמו זה אבא שלי היה מביא לה צבעונים בכל הזדמנות וזה היה הפרח המוצהר עליה.

כשבקשו ממני לצייר פרח על המצבה מיד חשבתי על ציפור גן העדן. אבל הצבעוני ניצח וללא כל ויכוח נעניתי ועיצבתי את הצבעוני. בפעולה הזו הרגשתי שמאותו רגע שהמצבה הונחה, ציפור גן העדן חזרה אלי וכעת לי עצמי הפרח עושה את הריפוי המיוחד. ציפור גן העדן שלי.

את כל צפרי גן העדן שלי אפשר לראות כאן בפליקר.

2 תגובות | תגים: אימא, איריס קובליו, איריסיה, אקוורל, פרח, ציור, ציפור גן עדן | פורסם באימא

מרץ 28, 2012

עין התכלת: Spring Interview

מאת איריס איריסיה קובליו

-איזה פרח את הכי אוהבת?

-עין התכלת

-כלומר?

-מרגנית

-ציירת הרבה פרחים אז למה לא ציירת אותו?

-כי אי אפשר לצייר אותו

-למה?

-כי הוא נסתר. הוא פרח נשמה

-מה זה פרח נשמה?

-אלו הפרחים שלא שמים לב אליהם. אלו פרחי השוליים, אבל בזכותם הפרחים האחרים נראים בעולם

-למה את מציירת פרחים?

-לא יודעת. אולי בגלל ששמי הוא פרח

-חייבות להיות עוד סיבות כשמציירים כמות כזו

-פרחים זה יפה. זה היה הדבר הראשון שלימדו אותי לצייר

-לימדו אותך לצייר?

-לא בדיוק. הציעו לי מה לצייר: פרח, עץ, בית, חייל.

-חייל?

-כן, סבא שלי ידע לצייר רק חיילים עם כובע והוא היה מלמד אותי איך מציירים כובע של חייל

-סבא שלך היה חייל?

-לא, היתה לו חנות בגדים ברומניה

-גם בישראל היתה לו חנות?

-לא, אחרי שהנאצים שרפו את החנות שלו הוא לא התעסק עם זה יותר בחיים החדשים בישראל

-מה הוא עשה?

-הוא היה שרת בבית ספר "גורדון" בתל אביב והידיים שלו היו נפוחות כל הזמן, אבל הוא היה יכול לצייר עבורי חיילים וגם אמר שתמיד צריך לשים ארובה עם עשן על גג הבית.

-מה אהבת לצייר?

-מה שהציעו לי

-איזה צבע הכי אהבת?

-ירקרק וסגול לִילָה, כמו הצבעים של העץ במרפסת של סבתא, שפרח כל אביב

-מה שם העץ?

-אזדרכת

-האם ציירת את פרחי האזדרכת אי פעם?

-לא , הם קטנים מדי. אבל הם לא פרחי נשמה. יש להם ריח חזק וסבתא תמיד היתה מתעטשת מהם.

-האם גם את אלרגית לריחות של פרחים?

-כן. אני הכי אוהבת את ריח האפונה הריחנית, אבל אני תמיד בוכה לריחה.

-אלו עוד פרחים גורמים לך לבכות?

-סחלב בצבע מגנטה

-מדוע?

-כי זה הפרח שמסמל אהבה גדולה ופרידה גדולה

-האם ישנם עבורך עוד פרחים שמסמנים דברים בחייך?

-כן, שושנה היא פרח היוגה. היא הכי אלוהית.

-ומהו הפרח הכי מהודר בעינייך?

-ציפור גן העדן. יש בו שילוב של הצבעים הנפלאים בעולם: כתום, סגול, ירוק ומגנטה. יש בו זקיפות ונוכחות, יש בו עוצמה מרפאה. פעם חלמתי להיות מרפאה בצמחים. לא בתמציות פרחים, אלא בהענקת פרח מצויר לנזקק. פרח שאני מציירת במיוחד עבורו.

-ולמה את לא מרפאה בפרחים?

-לא יודעת אולי אני כן. אני ציירת. אני לא מגדירה את עצמי כמרפאה. ואני לא מציירת רק פרחים.

-אבל איזה פרח את הכי אוהבת לצייר?

-המממ.. כל מיני

-ובכל זאת, לפי מה את בוחרת?

-לפי העונות. לפעמים אני הולכת לחנות פרחים או למשתלה. אני מעדיפה פרחים גדולים

-למה

-כי יש להם צורה מוגדרת ונוכחות עקשנית

-למשל?

היביסקוס אדום, הוא פרח ארוטי מאד.

ואמריליוס?

-כן, ציירתי אחדים. זהו פרח אכזרי

-אכזרי?

-כן, כמו בשיר של א.א. קאמינגס על האביב האכזר, המתהפך בבטן ויכול להחריב עולמות

-תכונות קשות את מייחסת לפרח

-כן, פרח זה לא רק פרח. אנשים לא מבינים את זה לרוב. פרח זו אנרגיה מסויימת מאד.

-אז לאיזה פרח ישנה אנרגיה חיובית?

-אני לא אוהבת את ההגדרה הזו כי אין דבר כזה חיובי או שלילי

-ובכל זאת איזה פרח עושה לך נעים?

-כובע הנזיר

-למה?

-כי אני אוהבת כתום, אני אוהבת איך שהוא שולח זרועות ואם לא זזים שלושה ימים הוא יכול לחבק אותך סביב, וחוץ מזה אני אוהבת נזירים

-ואיזה פרח מכוער בעיניך?

-אין דבר כזה

-אבל בטח ישנו פרח שאת ריחו את ממש לא סובלת:

-כן, שושן צחור, נרקיס תרבותי, חרצית, גרניום רפואי

-ואיזה ריח מענג אותך במיוחד?

-ריח שושני גינה, אבל אני אוהבת ריחות פריחה כשהם בטבע, כמו הדרים, יסמין, יערה, אלמון הודי

-האם את מעדיפה פרחים ללא ריח?

-אין כזה דבר ללא ריח. לכל דבר בעולם יש ריח. לפעמים אנחנו קולטים את הריח ולפעמים לא. גם לפרחים מצוירים על הדף יש ריח. ריח עובר אנרגטית.

-אז איזה ריח יש לעין התכלת שאת הכי אוהבת?

-ריח של רעד פנימי

-גם לרעד יש ריח?

-כבר אמרתי שלכל דבר יש ריח אבל אי אפשר להוסיף עוד כל כך הרבה מילים בעולם

-אז מה דעתך על פרח האיריס שהוא שמך

-הוא פרח הדור, כמו ציפור גן העדן, זקיפותו מרשימה וצורתו מושלמת, אין לו פגם ואין לו היסוס ואני אוהבת את הפרח הזה אבל הוא רחוק ממי שאני

-ומי את?

-אני גם שושנה ואני גם סביון אני גם היביסקוס ואני גם דרדר, אני גם פרחי שדה וגם פרחי חממה, אני גם פרח מדבר וגם פרח מים, אני גם פרח גבוה על עץ וגם פרח בעציץ, אני גם פרח עם ריח ואני גם פרח מצויר, אני גם פרח של חושך וגם פרח של אור ולפעמים אני פרח ולפעמים אני משהו אחר לגמרי.