.
הַבֹּקֶר אֲנִי מְדַמְיֶנֶת אֶת הַפֶּרְגּוֹלָה
לְעֵץ הַבּוֹדְהִי
וְאֶת תְּנוּעַת הֶעָלִים לַזְּמַן לְלֹא חֲלוֹף
הִנֵּה הָאַרְנֶבֶת עָפָה
אָזְנֶיהָ כְּנָפַיִם חוֹתְרוֹת
בָּאֲוִיר לְלֹא אֲוִיר
מֵעַל הַפְּסָגוֹת הַנְּעוּצוֹת בַּשָּׁמַיִם
רַגְלֶיהָ הַפְּצוּעוֹת מְצַיְּרוֹת שָּׁטִיחַ
לְרַגְלָיו שֶׁל אֱלֹהִים
.
.
כָּל עֵץ יָכֹל לִהְיוֹת
עֵץ הַבּוֹדְהִי
כָּל גַּגּוֹן, כָּל תִּקְרָה, כָּל כּוֹבַע, כָּל שֵׂעָר
כָּל רֹאשׁ נָטוּל שֵׂעָר, כָּל עוֹר
כָּל עוֹר יָכֹל לִהְיוֹת עֵץ הַבּוֹדְהִי
גַּם אִם אַתְּ נְטוּלַת עוֹר
וְרוֹאִים לְךָ אַתְּ כָּל הַפְּנִים
אָז מָה אִם רוֹאִים, לֹא בֶּאֱמֶת רוֹאִים
אַתְּ עֵץ הַבּוֹדְהִי
.
.
