קטגוריה: וידאו

Magic

הטבע הסובב את קיבוץ הראל. אני לא זוכרת מתי היתה הפעם הראשונה, אבל תמיד הרגשתי שם בבית. הכרתי אותו מבפנים. תמיד ציירתי בו. כתבתי בו. וגם דברים אחרים. תמיד שימש לי השראה.

אתמול עשינו שוב את סובב הקיבוץ. נובמבר הוא החודש השחון ביותר. שאריות הקיץ היבש, הטרוש. משני צידי השביל בעיקר קוצים, זרדים, שאריות של שיחי האניס האהובים עלי מאד, סלעים מחוררים ועצי זית, חרוב ורימון צמאים. מצידו האחד של השביל, בנוף היפה לכוון לטרון נערמים מגדלי מודיעין המכוערים. הברושים היפים הולכים ומתמעטים במרחק. בשיפולי השדות מתייבשים הכרמים, והחמניות בפתחו של הקיבוץ כבר נעלמו מזמן, וגם את בתי הקיבוץ מרחיבים ומשנים באופן מוזר. ובכל זאת. רציתי להישאר שם. לעוף מעל שאריות הטבע האהוב הזה.

והבוקר עפתי.

הנה סרטון קצר שיצרתי מציור אחד באפליקציית האייפון שלי

(הכלבה היא קושקה, של הבת)


תשושת הרגע הזה

*

חלפתי על פני ברוש מעוטר בשלל בוגנויליות

המדחום במכונית הראה שלושים מעלות

אבל הקור הנושב על בטני הניע אותי מלעצור

למרגלות הברוש עמד כלב גדול שחור ושעיר

אולי גם בגלל זה לא עצרתי

לצלם

לאיסטגרם למשל

למה לצלם

כי היופי הזה לפט אותי והיה התגלמות של הרגע הזה

אך מייד להקת מחשבות דביקה סחררה את ראשי

והפעילה את שארית זרימת הדם  בחזי

(אחרי מספר לא מבוטל של מבחנות שנלקחו ממנו הבוקר)

איזה מזל יש לי שלפעמים אני נוסעת לעבודתי דרך רחובות פורחים

איזה מזל שעדיין יש לי עבודה

אפילו שמהשבוע הבא כבר לא

איזה מזל שהשבוע הבא לא באמת קיים

כי ככה כתוב ב"כוחו של הרגע הזה"

אולי  "הזה" שאליו ניתן להגיע הוא הרגע לעצור

על יד הברוש המעוטר למשל

אבל המשכתי לנסוע

הלוך

וחזור

איזה מזל שיש דבר כזה "חזור"

(גם כשההלוך מוטל בספק או נגמר)

הנה יורד מחסום הרכבת לצד הכביש החדש שנסלל בנחישות

וכך מתאפשר לי  לראות מקרוב את ערימות העפר הנושפות בפניהם המיוזעים של העמלים

ועוד לראות

איך אני, במכונית הקרירה

מתייפחת לסרוגין על

הא ועל דא

הבילים

*

כוחו של הרגע הזה


סדק

דו שיח בין שתי מברשות שיניים (טקסט הכנה לסרטון)
.
.
-שוב יש מים בכוס
-המממ
-לא קר לְךָ ברגליים?
-למה את לא שופכת את המים?
-אני לא אוהבת את הכוס הזאת
-אבל את היא זו שהחלפת אותה
-כי בקודמת היה סדק
-אז מה את רוצה?
-אני דווקא אוהבת סדקים
-אז למה החלפת?
-חשבתי שסדק זה לא טוב לזוגיות
-המממ
-וגם היו ציורים זולים על הכוס מתוצרת סין 
-כן אני לא סובל תוצרת סין
-אתה אוהב צבע לבן
-נכון, אבל לא חייבים
-חשבתי שתשמח עם לבן תוצרת קנדה
-כן החומר שלהם לעולם לא נסדק
-אבל בכוס מקנדה מצטברים מים שהופכים לעובש
-עובש זה בריא
-אתה מפתיע אותי
-טוב, אני ארוקן את הכוס
-אבל, אני רוֹצָה את הכוס הסדוקה הקודמת
-נו, כבר זרקת אותה לפח
-כן, חשבתי שאם אזרוק את הסדק לפח, הוא יישכח
-אלוהים המציא פחים כדי לשכוח
-טוב, אני אשכח
-ואני ארוקן את המים
-ולי   אולי כבר לא יהיה לי קר ברגליים
-את יכולה לצייר על הכוס ציור משלך
-אבל הכוס כה לבנה ויציבה ומושלמת
-ציירי פרחים, ציירי נוף קטן, אני לא חייב שהכל יהיה לבן
-טוב, אני אצייר סדק. זה בסדר?
-המממ
-מה שבא לָךְ 
.
.
טקסט וואקלי ביוטיוב 
(אני עדיין לא יודעת איך להפעיל ולצלם את שתי מברשות השיניים בדו שיח…)
.
.
סדק

<span>%d</span> בלוגרים אהבו את זה: