כשאני מציירת בטבע, לבד, שקט סביב, מאבדת הרגשת זמן וגוף ומחר ומלחמה ומי אני ומה דרס אותי והכל נהפך עלה וגזע ואדמה לשבת עליה לנשום אותה כמה זמן עבר לא ידוע ולא משנה אם קניה או דנמרק או הר תבור אלוהים בכל והכל בו ואני צפה צופה עם הרוח הגדולה המחבקת ואיני עוד לבד בים החרדה האכזר
בסוף הגעתי לאגם ליליות ועשיתי סיבוב מסביב לאגם והתישבתי על ספסל ולקחתי מכחול ופתחתי את הצבעים אבל פתאום הבליח לי שאני באפריקה הזרה ומחשבות עבר ועתיד נגסו בעכשיו שהעלה אותי לגבהים של חסד ונזכרתי במלחמה באוקראינה ובמלחמה של ההורים של יוצאי השואה, והייתי ילדה קטנה נגררת אחרי מזוודות לארץ זרה, רואה את פני סבתי אחוזות אימה ואגם נעלם עם הליליות הסגולות בתוכו ומיהרתי לאוטו שהסיע אותי דרך פקקי אבק למקום שאותו אעזוב מחר.
איך יפעה מתהפכת בבת אחת לקצה השני של כאב חד
ניירובי, קניה, פברואר 2022
סקיצות. Sketches 
װ2 במרץ, 2022 at 7:45 am
רגשת
אהבתיLiked by 1 person
װ2 במרץ, 2022 at 8:24 am
תודה רחל.. תיקנתי שגיאות שנכתבו באמצע לילה בערפילי שינה טרופה
אהבתיאהבתי
װ2 במרץ, 2022 at 8:24 am
שני הצדדים של המטבע. מקווה שהגבהים של החסד ינצחו.
אהבתיLiked by 1 person
װ2 במרץ, 2022 at 8:27 am
תודה עדה ( בינתיים קראתי את מה שנכתב באמצע הלילה עם שגיאות .. מתכוננת לטיסות חזרה שיהיו עם חסד… 🙂
אהבתיאהבתי