הסיפור של אבא

יום שישי  20.8.21 


היו לי הרבה חלומות, אמר אבא

אילו חלומות? ומה התגשם? אני שואלת,

הייתי מכור לאופרות, הוא מספר. היה בבוקרשט נהר כזה ועל יד הנהר היה בית אופרה. היה לי חבר שלוקח אותי לאופרה עוד בבוקרשט. אחר כך גם הייתי הולך לאופרה בתל אביב. 

אילו אופרות אתה זוכר? 

הגנב מסביליה (הספר מסביליה). הייתי מכיר את כל האופרות בעל פה. היינו מחכים שכל האנשים יכנסו ואז הסדרן היה מכניס אותנו ליציע. אחרי שהתחילה האופרה היינו יורדים למטה, תופסים מקומות בשורות הראשונות. לכל אופרה היינו הולכים הרבה פעמים. חלמתי גם להיות שחקן בקרקס.

לוליין? אני שואלת

לא, לא חשוב מה, העיקר קרקס… 

אבל היית צריך לברוח מהבית בשביל זה.. אני אומרת

כן, לא הצלחתי. רציתי גם להיות רופא.

רופא? צריך הרבה שנים ללמוד בשביל זה..

כן, היה לי אפנדיציט ובזמן ששכבתי בבית חולים, אחרי הניתוח, חשבתי שכדאי לי להיות רופא. אבל היה לי חבר ששמו איזו. היינו הולכים הרבה לקולנוע, ואהבתי קולנוע.

אבא היה מתאים לך להיות שחקן. אתה מספר הרבה שעשית הצגות. ראיתי אותך גם לפני כמה ימים עם … נו… אתה יודע… 

כן, אבל אבל היה את ליקא, אח של איזו, חצי אח, היה שובב כזה, גדול ממני, לימד אותי כל מיני דברים, הוא היה מלח באונייה ויום אחד שיכנע אותי וברחתי לקונסטנצה ברכבת, לאונייה שלו. גם אני רציתי להיות מלח, להגיע אתו לאמריקה.

ולמה לא הגעת לאמריקה?

לא יודע, אולי אבא סידר שיורידו אותי מהאונייה. ליקא הזה היה מעשן סיגריות. אני למדתי ממנו הרבה דברים.

באיזה גיל הגעת לישראל ולאן? 

היינו באוהל על יד חיפה. אולי שבוע אולי חודש. אני לא זוכר. אחר כך בפרדס חנה. אבא שלי עבד בסלילת כבישים. עבד קשה. ובסוף היה מספיק כסף. קודם עברנו לחיפה, לחברים של ההורים, על יד הנמל. אני אהבתי להסתובב. היו חנויות על הרציף ואני כל הזמן הסתובבתי בחנויות. אחרי כמה זמן היה מספיק כסף לעבור לתל אביב. בהתחלה גרנו בשכירות בנחמני. היה שם רק חדר אחד ומטבח, שירותים ואמבטיה משותפים לדיירים אחרים.

אבא, לא זכרתי שההורים שלך גרו בנחמני לפני ההורים של אימא.

כן הם העבירו להם את החדר הזה בדמי מפתח וקנו את דירת שני החדרים בדרך פתח תקווה.

ואתה, מה עשית בזמן הזה?  למדת בתיכון? 

קודם הלכתי לאולפן ללמוד עברית. אני חושב שהייתי בתיכון.

איזה תיכון ( אני מחפשת בגוגל שמות של תיכונים בתל אביב בשנות החמישים) 

אני לא זוכר את השם.

עשית בגרות? 

אני חושב שכן. אני לא בטוח.

ואז התגייסת לצבא? 

כן, אבל בגיל 19, כי היתה טעות בתעודת הזהות שלי ורשמו תאריך אחר של הלידה שלי.

איפה היית בצבא? 

אחרי הטירונות שמו אותי בצפון, בנחל, בקיבוץ להבות הבשן. אבל היה קשה שם. כל הזמן הסורים ירו. אז עשיתי הצגות. כאילו פחדן, ושמו אותי במטבח… 

מה עשית במטבח? 

קילפתי תפוחי אדמה… מה עושים במטבח… חחח…

שלוש שנים??? 

לא שנתיים. בזמן שלי היה רק שנתיים. 

למה לא נשארת בקיבוץ, אבא? 

אני לא אהבתי קיבוץ. אני אוהב להיות בעיר. אין מה לעשות בקיבוץ. בעיר יש קולנוע. חברים. חנויות. בצבא אני נפצעתי. הוצאתי את היד מהמשאית שלקחה אותנו לאיזה מקום ובא אוטובוס. חשבתי שהוריד לי את היד. הייתי כמה שבועות בתל השומר. עשו לי ניתוחים אבל היה כיף..

כיף? 

כן, כי נתנו לנו דמי כיס ובערב היינו יוצאים, החיילים הפצועים, גם בחורות היו, והיינו הולכים לקנות תירס ועוד כל מיני דברים. אלו היו ימים טובים. חחח…

ואז השתחררת, ומה עשית עד שהתחתנת עם אימא? בגיל עשרים ושבע נכון?

הסתובבתי.

מה זאת אומרת הסתובבתי? לא עבדת? גרת אצל סבא וסבתא? 

כן, הלכתי הרבה לקולנוע. אופרות. משחקים עם חברים. אני אוהב להסתובב.

ואיך קרה שהתחתנת עם אימא? היא לא אהבה אופרות, נכון? 

לא. לא אהבה מוסיקה בכלל. 

וקולנוע? 

לא אהבה.

אז מה עשיתם?

היינו הולכים לשחק עם חברים.

ואתה עבדת במחסן ברזל של סבא ביפו, נכון? 

כן, אבא אמר שצריך לפרנס. שאשתי לא תעבוד. אבא שלי קנה את השטח ביפו מאיזה ערבי. הוא ידע לעשות עסקים. אני עבדתי אתו הרבה שנים.

כן.

אודות איריס איריסיה קובליו

אמנית. כותבת. מורה לציור, מתמחה בצבעי מים. הצגת הרשומות של איריס איריסיה קובליו

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: