זהו פוסט שנכתב בחנוכה 2011
(מנסה לשחזר פוסטים ישנים מוורדפרס)
שמונה נרות ועוד אחד
אנחנו מדליקים אור כדי לגרש את החושך. זהו קונצנזוס. איך אפשר לערער על האור.
בחנוכה הזה אני מכבה שמונה נרות ועוד אחד
כי אחרי החושך הגדול
חייב לבוא אור גדול
.
בנר ראשון אני מכבה את האמונה בהבטחות
בנר השני אני מכבה את האמונה באמת האחת
בנר השלישי אני מכבה את המושג "אהבת חיי"
בנר הרביעי אני מכבה את עצמי מהסיפורים והשירים שנכתבו עלי
בנר החמישי אני מכבה את עצמי מן הפיתוי והגאווה
בנר השישי אני מכבה את עצמי מהקנאה והביקורת
בנר השביעי אני מכבה את רגשות האשם וייסורי המצפון
בנר השמיני אני מכבה את האחיזה בתעתועי הגעגועים
.
ואת הנר התשיעי, השמש, אני מכבה בשפתיי פפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפפוווווווווווווו
לחיים! שנזכה לחנוכה הבאה
ועל הניסים ועל הנפלאות
בחמלה
אמן
להשאיר תגובה