הפוסט הראשון שלי בוורדפרס. לפני עשר שנים. מה השתנה ומה לא
ספרתי את הבתים שגרתי בהם. לא הספיקו שלושה סיבובים של שתי הידיים שלי. אז ניסיתי לספור את חללי העבודה שהיו לי (הסטודיו) וגם אלו היו רבים מעשר אצבעותיי. מכובד למדי בהתחשב בזה שלא הלכתי בדרך האמנות מהימים בהם התחלתי להגדיר את עצמי. שאלתי את עצמי מה נחשב חלל עבודה ומה לא. שולחן דחוק בפינה, מאחורי מיטה או ספריה שעליו מונחים בערבוביה כמה כלי ציור? חצי חדר בדירה? חדר שמשמש ביום סטודיו לציור ובלילה קליניקה של פסיכולוג? או לחלופין חדר שמשמש שלוש פעמים בשבוע סטודיו לציור ובכל השאר סטודיו ליוגה? או סלון שמשמש סטודיו לציור עד שבאים אורחים או שכנים או תלמידים או משפחה? בן זוג?
אני אמנית וזהו פוסט נסיוני. נסיון להוציא את אצבעותיי מעל קו המפלס.
מעל הקו נמצאים כל המחר. הזמן. התוכניות. הרעיונות. הכוחות. הגוף. הדיבור. המגע. האהבה.
מתחת למפלס חושך.
װ5 בדצמבר, 2020 at 10:45 am
יש משהו כל כך מרגש בפתיחת בלוג. הפוסט הראשון שנפתח אל עתיד לא נודע.
בלוגולדת שמח!
אהבתיLiked by 1 person
װ5 בדצמבר, 2020 at 11:26 am
נכון לגמרי. וזה הביא אותי לקריאת פוסטים נוספים מתוך המאות שצברתי במשך עשרת השנים. מדי פעם הופתעתי…
אהבתיאהבתי