כ"בוגרת" הצצות ושאר הטרדות מיניות זוועתיות הרבה יותר אני נגד מחיקת ציורים וכל אמנות ע"י האחר.
אם רמי מאירי בעצמו היה מוחק את ציורו "מציצים"- זה בסדר מבחינתי, זכותו של אמן על יצירתו בכל עת (לא של יורשיו מבחינתי) אבל השמדת הציור שלו ע"י עירית תל אביב, כמוה כהשמדה היסטורית של הלך מסוים. זה כמו למחוק את "כיפה אדומה" ואת "יפתח המלוכלך" ואת "עשרה כושים קטנים" ואת "כושייה על שמשיה" ובסוף ימחקו את לאה גולדברג. ואת יונה וולך.
אני בעצמי מחקתי ציורים וטקסטים שלא רציתי את הישרדותם, אבל זכותי. ולאף אחד אין זכות לעשות את זה , לשם מוסר, פוליטיקלי קורקט, או פומביות אחרת. לא עכשיו ולא אחרי מותי, אלא אם אבקש בצוואה.
עולם מטורף.
–
וכיפה אדומה שלי, שהיווה מרוק השראה רב שנים
_
–
סקיצות 
װ29 באוגוסט, 2020 at 11:08 pm
דילמה רצינית, מסכימה איתך, כי איפה עובר הגבול? לי אישית חשוב להתייחס לכוונות. לגבי הספרים שהבאת כדוגמאות – מסכימה בהחלט שלא צריך לשנות בהם דבר. בזמנו נכתבו בתמימות מבלי רצון לפגוע, היום עלולים להתפרש אחרת, ועדיין אין בהם רוע. לגבי הציור של רמי מאירי – כבר אז הכוונות היו לא טובות (להציץ לבחורות במקלחות), רק שבנורמות שלהם נראה להם שהכל מותר, והיום שינו את הכללים, וטוב שכך. עם זאת הציור הזה הרבה פחות פוגעני מהמזרקה של אגם שתקועה במרכז העיר ומהווה מפגע אסתטי. הייתי שמחה מאוד אם היו מוחקים אותה…
אהבתיLiked by 1 person
װ30 באוגוסט, 2020 at 10:42 am
תודה ורד.גם כוונות משתנות. אין משהו שנשאר כי הכל משתנה ויש מקום לחרטה והחלטה מחדש. לגבי המזרקה של אגם- אני לא בעד פגיעה באמנות ללא הסכמת האמן
אהבתיאהבתי
װ30 באוגוסט, 2020 at 2:37 pm
זו כבר שאלה אחרת – הסכמת האמן חשובה, ואולם, האם לא חשוב שהציבור ייתן גם הוא את הסכמתו להצבת פסל במרחב שלו? אני גדלתי ליד גן פסלים של תומרקין בחולון, וממש סבלתי כילדה כשעברתי שם – גיבוב של בטון וגוויות מרוטשות מברזל, כביכול בשם ההתנגדות למלחמה. תערוכה שהתקבעה כבר יותר מ 40 שנה בלב שכונת מגורים, ואני בספק רב אם מישהו בשכונה נהנה מהיצירה הזו.
אהבתיLiked by 1 person
װ1 בספטמבר, 2020 at 1:07 pm
ורד גם היום את חושבת שזה "גיבוב של בטון.." הרבה מקומות בארץ נראים ככה. זה המקום. זו המציאות הקשה. וכל כך הרבה סבל יש בנוף שלנו. מכל הבחינות. את יכולה למחוק הכל?
אהבתיאהבתי
װ1 בספטמבר, 2020 at 1:38 pm
היום יותר אפילו, ״פארק״ הבטון הזה נראה לי כעור, כוחני ובוטה ולא מתאים לסביבה. הירושימה חטפה את אחת המכות הקשות ביותר שחטפה האנושות. פארק השלום בהירושימה (לא ביקרתי, רק מתמונות) נראה לי הרבה יותר מעניין. מסר נגד אלימות לא יכול להיות מבוטא בדרך אלימה. לעומת זאת יש לתומרקין פארק פסלים מעניין באבו כביר, עם זה אין לי בעיה בכלל.
אהבתיLiked by 1 person
װ1 בספטמבר, 2020 at 8:20 pm
עולם משתנה ורד, לטוב ולרע, כמו יפו המיוחדת שלך.. תודה על תגובותיך
אהבתיLiked by 1 person
װ30 באוגוסט, 2020 at 9:50 am
בגדול, אין טעם לשפוט את העבר בכלים שמקובלים היום. כל דבר היה יפה – או לא יפה – לזמנו. במחיקה הזאת אין בעיניי תועלת. אולי היה עדיף להציב שם שלט קטן עם דברי הסבר במקום למחוק.
אהבתיLiked by 1 person
װ30 באוגוסט, 2020 at 10:40 am
לגמרי עדה
אהבתיאהבתי