למה עכשיו?

כולם מזועזעים? עכשיו? והמילים המקוממות "למה עכשיו?" למה? כי עכשיו קורה משהו מופלא (גם מכאיב וגם נפלא, היא אמרה) שלי שולפת חרבות (ואמילי מואטי הנהדרת) וגם האחרים, נגד הגבר המגיש הממלמל אז למה עכשיו. וכן, עכשיו כי כבר מותר לדבר על זה. לספר את הסודות בושות ההם שחתכו חלקים חלקים מנשמותנו, מעורנו שלא הצליח להצניע ולהגן על הנגזל, הניפלש בגסות. אני בת 57 . אפשר לדמיין מה היה בשנות העשרה/עשרים שלי, ולא רק בצבא ובמפקדים. גם בכוח השררה, הניצול והמניפולציות בכל המקיף אותך, גם ביפות הנפש של מורים לספרות, למוזיקה ולאמנות הריפוי האלטרנטיבי, בעיקר הפסיכיאטר, זה שאתם משלמים לו את שיפוץ המטבח והמכונית הנוצצת וזה ש"הגיע" להיות שר בממשלה. ועדיין -לא אגיד שם אחד. לעולם. בפומבי. גדלתי התפתחתי לכיוונים שונים, נעשיתי אימא, רעייה, והרבה מאד מורה. תמחקי ,אמרו לי. חחח. למחוק לא יימחק לעולם. אני עשויה מזה. מפלישות גסות מכל הסוגים. כי ככה זה גבר, אמרו לי, יש לו כוח, יש לו מוט נוקשה להחדיר, גבר? מי אמר "גבר". לא זה לא רק גבר, זה כל בעל/ת כוח ושררה, מנצל בשיטות גסות עד מתוחכמות, גבר את גבר, אישה את אשה, הורה את ילד, מורה את תלמיד, מטפל לנזקק, לקשיש, לחולה, זו תרבות של חוסר כבוד לגופנפש האחר, גם אלה ש"רק מנשקים על הלחי" נשיקות מצלצלות רטובות בבשמי זוועות עולם, שמרטיבות לך את הלחיים ואת מרגישה כמו נצרבת על ידי מדוזה מורעלת, ועד זוועות של כליאה ושליפת מיטה מתקפלת מהקיר , להחדיר בתוכך מכוח השטן החבוי בתוכו. אז למה עכשיו? באמת למה עכשיו. (!) להוציא מהקבר ! בנות ובנים, ילדים רכים כולנו. כי אנחנו לא רוצים למות עם מה שלא סיפרנו תעבנו בעצמנו יום אחרי יום בדרך כל חיינו

ועכשיו אפשר ללכת לחצר לצייר איזו ציפור גן עדן. בכל זאת . כי את זה הם לא הרגו לי. ואם יהיה מצב רוח אעלה לכאן את הציפור. ואת הגן. ואת העדן והמים בצבעי הכתום סגול ירוק ורוד של אלוהים שמדבר בפרחים, אותו אלוהים שקשה להבין למה שותק בזוועות ההן

*

גנעדן 5.jpg

(פורסם בפייסבוק לפני יומיים)

 

אודות איריס איריסיה קובליו

אמנית. כותבת. מורה לציור, מתמחה בצבעי מים. הצגת הרשומות של איריס איריסיה קובליו

5 responses to “למה עכשיו?

  • פורת נעמי

    בציורייך איריס את מראה לנו שיש גם יופי וטהר בתוך החיים המזוהמים מסביב
    תודה וחג שמח אביבי ופורח

    אהבתי

  • ורד נבון

    כתבת כל כך מדויק איריסיה. ורק עכשיו יכולתי לקרוא, הייתי באילת בימים האחרונים. הציורים שלך מבטאים את הבחירה ביופי מתוך הכאב. את ההתעקשות הזאת, לתאר את הרוך, הפגיעות, השבריריות, ולא את הצד הכוחני והאלים המוכר כל כך. הרישומים העדינים שלך הם לתמיד, ויש בהם כל כך הרבה כוח. גם למילים.
    ציפור גן העדן כל כך יפה, כאילו שורה על הרישום הזה רוח אלוהים, הוא כנראה נמצא בשני הצדדים? אלוהים הוא השטן ולהיפך?

    אהבתי

  • איריסיה קובליו

    תודה ורד. בחצר שתהיה לי פעם יפרחו צפרי גן עדן, שושנים בצבע יין מרלו ובצבע זהב חיטה, יהיה לי עץ שסק ועץ תאנה, תהיה הרבה שמש וגם רוח מדברית וגשם של האלפים ופרחי מרגניות וחמציצי שדות וברושים וירח וים בצבע טורקיז צלול וגם יהיו הרים של הר הכתר ונחל למרגלותיהם. חג שמח יקירה!

    Liked by 1 person

    • ורד נבון

      יש לך כבר עולם ומלואו, מאחלת לך שתהיה גם חצר פיזית עם כל מה שתיארת. אגב, כך נראתה החצר בבית שבו גדלתי. טוב, לא תאנה, אבל רימון, שסק, פג'ויה, תפוזים ומנדרינות ושני עצי שזיף. וגם ציפור גן עדן.

      אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: