סוד האיפור

 

תלמיד שלי  אמר לי  אמש: דברים שאת אומרת על צבעי מים נשמעים כמו בספר "הסוד". למה את לא מוציאה ספר כזה.. הכל נשמע כל כך ברור ופשוט. איך לא הבנתי את זה. חיפשתי בספרים רבים. לא מצאתי  דבר ממה שאמרת לי בשעתיים האחרות, בזמן שאני כאן, אצלך.

טוב, זה נשמע כמו פרסומת לשיעורי הציור שלי. ולמה לא. מותר. וגם מותר להתפרנס בכבוד ממשהו שיודעים ואוהבים. ידע שצברנו ומעבירים הלאה. ללמד צבעי מים זה להעביר יידע. זו לא טכניקה. אבל תלמידים אוהבים לחפש טכניקה. הרבה ספרים נכתבו על טכניקות. בדרך כלל הם מגלים שזה לא מה שהם חיפשו.

לכתוב ספר זה טוב. וזה יכול להיות ספר שונה, עם נקודות פתיחה שלא הופיעו עד כה בשום ספר שמדבר על צבעי מים. וזה אפילו יכול להיות להיט (עם ההשקעה הנכונה) אבל האם זה יכול לבוא במקום להגיע לכאן? להגיע שוב ושוב, שבוע אחרי שבוע, להצטופף בדירה נחמדה בקצה שכונה, לקבל קפה שחור עם ג'ינג'ר ולימון, לפעמים עוגת נוטלה או ורדים, להתבשם מענף סיגלון שנתלש לפני השיעור ופיזר את סגוליו בין המטבח ועד השולחן הגדול, למרות שתלמידה אחת כבר שנתיים לא ציירה פרח אלא את החתול שלה מתכרבל בתוכה בסלפי מהאייפון , או אפילו שאחרת כבר בהפסקה מצבעי המים, קנתה אקריליק אמסטרדם וקנווסים קטנים ומנסה לצייר ים או חלון מאיזו גלויה ישנה שמצאה בקופסת ההפתעות, שתמיד מונחת איפשהו על איזה מדף.

אז הצטערתי שלא הקלטתי את עצמי, כי הוא אמר שדברי נשמעים כמו יהלומים של אקוורל. אני כבר לא זוכרת מה אמרתי. לפעמים תלמידים מוציאים ממני דברים שלא ידעתי שהם קיימים בתוכי. למרות אני מלמדת המון המון שנים, תמיד נדמה לי שאני צריכה להמציא את השיעור מחדש. אולי זה חלק מ"הסוד". אין לי מושג. ואחרי זה אני לא זוכרת כלום.

אז איך כל זה קשור לאיפור?

בחדר האמבטיה נשרפה הנורה. החלפתי לנורה חסכונית ולא שמתי לב שמסומן עליה אור קר. ואכן האור כל כך קר. כמו בחדר מתים. אמנם האמבטיה, הקרמיקה, הכיור, נראים צחורים להפליא באור החד הזה, כמו במלון שישה כוכבים, אבל פניי הנשקפות במראה מפחידות ביותר. אפילו מייקאפ ושפתון לא עוזרים. חשבתי על האור הזה כמסיר איפור קשוח. גם אם תשתמשי במערכת איפור יוקרתית ביותר, כשתסירי אותו ותראי את עצמך במראה באור הזה תביני שכל הסודות שלך נחשפו. ובעצם שום דבר לא יעזור לך גם אם תמהרי להחזיר את האור הצהוב החם לחדר האמבטיה. האם את עדיין תאהבי את עצמך, גם אחרי ניקוי הפנים, באחת עשרה בלילה, אחרי שסיימת להחזיר את השולחנות למקום ולרוקן את הצנצנות, להאכיל ולהוציא את הכלבים, לשטוף את המרצפות, לנקות הכיור, להוציא את הזבל, להשקות את החצר המאובקת מהקיץ, לסגור את הסורג, לכבות את האור בחדר העבודה ולצחצח שיניים מול המראה?

אני קוראת עכשיו את מה שכתבתי ומנסה לחשוב מה הקשר בין צבעי מים לאיפור. אולי צבעי מים הם איפור של הנפש  והם הסוד של לאהוב את עצמך גם באור הקר והמצוחצח במראה, בלילה, בינך לבינך, במעלה השנים שחולפות ומשאירות חריטות על עורך. רגע של מבט לתוכך. אולי אהבה.

איריס קובליו, סומק קרליין, טכניקה מעורבת עם צבעי מים, 1989

איריס קובליו, סומק קרליין, טכניקה מעורבת עם צבעי מים, 1989

אודות איריס איריסיה קובליו

אמנית. כותבת. מורה לציור, מתמחה בצבעי מים. הצגת הרשומות של איריס איריסיה קובליו

8 responses to “סוד האיפור

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: