עֲנָנִים מִתְקַהֲלִים בְּמִזְרַח הָרְחוֹב שֶׁלִּי
בֵּין שׁוּרוֹת הַבָּתִּים הַמּוּגָפִים
הַשַּׁחַר עוֹלֶה בַּעֲצַלְתַּיִם
אֲבָל הַסִּגָּלוֹן פּוֹרֵחַ שׁוּב
אֲנִי וְהַכְּלָבִים מְמַהֲרִים אֵלָיו
כָּל אֶחָד מִסִּבּוֹתָיו
סוֹף אוֹגוּסְט
*
*
אוסף ציורי הכלבים שלי:
סקאיי- לייט (כלב הרוח הקטן) הוא שלי כל השנה
קושקה הגדולה היא אורחת נוטה ללון אצלי בעונות הקיץ
*
ועוד משהו קטן שמצאתי בדף הפייסבוק של חבר
ועוד על סקאיי, כלב הרוח שלי, עם ציורים דיגיטאלים כאן: בקרים עם סקאיי
װ23 באוגוסט, 2015 at 10:02 pm
מקסים!
אהבתיאהבתי
װ23 באוגוסט, 2015 at 11:08 pm
תודה איילה
אהבתיאהבתי
װ23 באוגוסט, 2015 at 10:10 pm
מקסים ומעורר געגועים, אולי לימים של סתיו… כל רישום בפני עצמו ובטכניקה שלו. ויש לי צורך להגדיל כל אחד בנפרד. הסתכלתי היום על ציורים של פיקאסו מתחילת המאה הקודמת, בספר ישן של אימי, ואני עדיין תחת השפעתם – סקאי בן שלושה חודשים באקריליק מתחבר לי לאותה אוירה, פשוט נפלא.
אהבתיאהבתי
װ23 באוגוסט, 2015 at 11:10 pm
ורד, הכל מתחבר:) מסתכלת שלוש שנים לאחור, מה השתנה ומה לא. ואיך הזמן עובר ואותן מחשבות ואותן הליכות ואותו קיץ ואותן פריחות ואותו חום ואותה הרגשה עמוקה של בדידות קיומית
אהבתיLiked by 1 person
װ23 באוגוסט, 2015 at 11:37 pm
טוב, בשנה שעברה זו היתה חרדה עמוקה… וגם אני קצת הדחקתי, אם כי הפחד עדיין קיים וגם הוא קיומי. כבר אמרתי פעם אולי בדרך אחרת שהיכולת שלך להמשיך צייר את המראות היומיומיים, את היופי שבסביבה המוכרת, פרחים, ים, עצים, נוף שנשקף מהחלון, גם כשהטירוף משתולל מסביב, בעיני זה נצחון הרוח. מאוד מעורר השראה.
אהבתיאהבתי
װ24 באוגוסט, 2015 at 12:32 am
איריסיה יקרה, כל אחד וסיבותיו (-:
אהבתיאהבתי