מִכָּאן
אני רוֹצָה לִרְאותֹ
אֵיךְ הַחֶלְקָה הָאֲפֹרָה
מַסְגִּילָה
וְאָז מַוְרִידָה לְכָךְ יִדָּרְשׁוּ כַּמָּה שָׁבוּעוֹת
וְאוּלַי שָׁנִים
אוֹ עִדָּנִים
נווה שלום, 30 ינואר 2015
*
תודה לטנזין פלמו על הרטריט המתוק מכל מתוק, בנווה שלום, בסוף השבוע שחלף
*
קישור לפוסט שכתבתי לפני כשלוש שנים בעקבות הספר אודות הנזירה טנזין פלמו "מערה בשלג"
װ1 בפברואר, 2015 at 10:43 am
יפהפה.
אהבתיאהבתי
װ1 בפברואר, 2015 at 9:19 pm
תודה עדה. השקדיות שם עדין זיכרון מהשנה שעברה. השטחים התמלאו ירוק. פה ושם כלנית. חרצית. שיחי חרדל דלילים. אני זוכרת שבדמדומי פברואר הענפים מסגילים ואז פורצים באחת ונעשים כל כך ורודים ומתוקים. תמצית המתיקות
אהבתיאהבתי
װ1 בפברואר, 2015 at 11:01 am
יופי של שיר עם ציור נהדר ומתאים וגם תקציר טנזין.
השתלב לי הכל ביחד.
תודה.
טוב שאת שם.
נשלח מה-iPad שלי
אהבתיאהבתי
װ1 בפברואר, 2015 at 9:20 pm
תודה דליה. אולי גם את היית שם. כאן.
אהבתיאהבתי
װ1 בפברואר, 2015 at 12:09 pm
הצבעים האלה כל כך מרגיעים… ציור יפה והשיר מקסים.
אהבתיאהבתי
װ1 בפברואר, 2015 at 9:21 pm
ורד, איזה כיף – לכל מקום שאני הולכת את באה:)
אהבתיאהבתי
װ8 בפברואר, 2015 at 2:47 pm
איריסיה יקרה, מאוד אוהב את המינימליזם שבאקוורל הזה, הוא נדמה כאילו צויר בכמה משיכות צבע. אני עוד זוכר את רשימותיה של תמי ברקאי על טנזין. לא ידעתי שהיא באה לארץ.
אהבתיאהבתי
װ8 בפברואר, 2015 at 3:10 pm
כן, והיום כבר נסעה מכאן, שועי יקר
אהבתיאהבתי