מותרת לצפייה

הפחד להיות מושלמת

 

בערב ראש השנה יצא לאור העולם ספרי החדש. הפעם כולו שלי. גם הכתיבה, השירים וגם האקוורלים הנלווים. הספר קטן למדי, בכריכה קשה אך רכה עד מאד, ספר שהוא גם שלם וגם סקיצה, גם צבעוני וגם מעודן, ספר שבדימדומים, באור שבין לבין , בשקט שבין קריאת ציפור לציפור.

כשהייתי ילדה אמרתי שוב ושוב שלא אתחתן. כי חתונה זה דבר מושלם. פחדתי להיות במעמד מושלם. בבגד צחור, בסדר מופתי, בטקס דתי, בתסרוקת, בנעלי שפיץ, על במה לנגד עיניים נעוצות בציפייה. פחדתי להיות יפה. הייתי יפה אבל עשיתי פרצופים לא יפים. פחדתי להיות זקופה אבל הייתי מאד כשרונית. פחדתי להישאר שעות רבות ערה בלילות אבל ברוב ילדותי הייתי בלילות לבנים מלאי טווסים.

הספר יצא בהוצאת אבן חושן.

שם הספר: מזמן לא שמעתי את טווסי הלילה.

זו שורה מאחד השירים.

אפשר להגיד עלי הרבה מהכותרת הזו. גם מבלי לקרוא את השירים.

לעומת זאת מצפייה בציוריי האקוורל אי אפשר להגיד הרבה, בממד הזה, המסביר הפסיכולוגי, האומר על איריסיה דברים שבנפש. כי הציורים, אקוורלים קטנים של נופים, צויירו במקומות שאלוהים היה איתי.

ואני ישבתי על ברכיו והייתי אני. מושלמת.

 

אמש עשיתי חניכה לספר, מן השקה פרטית. נסעתי לירושלים לבית האבות של ידידתי חברתי האהובה מזה שנים רבות, ציפורה בת ה -97, למסור לידיה את הספר ולקרוא ממנו כמה שירים עבורה. היא הייתה שכנתי בדלת ממול בזמן שחייתי בירושלים כסטודנטית. מאז היא הכי קרובה לתיאור הזה של לשבת על ברכי האלוהים. אבל לא בשלמות. אלא בשכנות לשלמות. כי היא הכי קרובה למקום שבו אני יכולה להיות כמעט לגמרי אני, בלי פחד.

בזמן שדברנו על הספסל בחצר הירושלמית, בן זוגי צילם אותנו פה ושם. לא ידעתי שקלט סרטון בו אני מספרת לה על השנה שחלפה, באופן כה לא מושלם ולא רהוט, עם שגיאות בדיבור, לא ספרותי אבל כה אמיתי. העליתי את הסרטון ליוטיוב. ואני משחררת אותו לכאן בהיסוס רב. זו עלייה על הבמה. ללא עריכה וללא איפור וללא בימוי ולא צפוי. בינתיים הסרטון כאן מותר לצפייה.