אמנות הציור ואחזקת כלבון חסר מנוח

שבע בבקר. כבר חם. ערב יום הזיכרון. אמש הבאת לי אדמוניות חציליות. הן נפקחו במהירות עם פרוץ קרני החום הראשונות. אני והן יצאנו לחצר. להצטייר. האדמוניות המכשפיות. האם תאפשרו לי? בצבעי מים? גם הכלבון שלי התעורר מוקדם. הוא נמשך לקפה הווניל המתוק. הוא מתכנן לגמוע את השאריות. מבטו מהופנט על הביסקוויט. אני קמה להביא צנצנת מים. הוא מתיישב על הכיסא שלי. אני חוזרת ומסדרת לו כיסא על יד, עם שתי כריות. שכחתי את ניירות הספיגה. כשחוזרת הוא שוב על הכיסא שלי, רגליו על השולחן המשולש. אני שותה את שאריות הקפה ובולעת עוד שני ביסקוויטים. טעימת בוקר של רזות עד מאד. גם הכלבון שלי רזה עד מאד. זה הטבע שלו. כלב רוח איטלקי. עשוי מעצמות שובבות. אני מצלמת תחילה. כבר 28 מעלות והפרחים עלולים להרכין ראש. ומייד רושמת בעיפרון הסודי. רושמת ומוחקת את המיותר עם מכחול למים. לוקחת את המכחול הישן, המרוט המקולף, זה שהוא עוד אצבע שלי, עוד שריר. עוד תעלה לאלוהים. איך מציירים אדמוניות חציליות. מערבבת ורודים סגולים שונים. מגנטה. פוקסיה. אולטרה-מרין. אולי אינדיגו. מבריק. מט. שקוף. הרבה מים. מעט מים. יבש. מרטיבה. המכחול כבר מתפורר. מצלמת. אין צורך. להמשיך מהר. המעלות עולות. הכלבון שלי כבר על השולחן. מלקק את צבעי המים. לא! רד! החתול מגיע. הוא רץ לפינת החצר מאחרי גבי. הוא נובח. שואג בקולו הדקיק. החתול מתגרה בו. סופרנו חד חותך את החצר. חלון חדר השינה הפונה לחצר פתוח מעט. עברו שעתיים. אתה עדיין ישן. חזרת לפנות בוקר. כמו בכל השבועות האחרונים. היד בוחרת בשני ירוקים. העלים של האדמוניות משעממים למדי. כותרת כה מפוארת עם עלים קטנים חסרי אופי. עלים רבים כעשב שוטה. אולי מתאים מכחול יבש. אולי לא צריך בירוקים. אבל אני רוצה את הניגודיות הזו שבין החציל מגנטה ורוד לירוק. את ההרמוניה הזו. אני מתעקשת להרמוניה. כמו ללכת לישון ביחד. מחזיקים ידיים. כתף נוגעת בכתף. שמיכה אחת. כבר חם בלילה אבל אני רועדת לבד. עד שאתה מגיע. מהכבישים. התנים נשמעים כה קרוב. וכה קרוב סוללים את הכביש החדש והורסים את מאורותיהם. הכלבים של הרחוב האחורי מצטרפים ליללות. אבל הכלבון שלי ישן בלילות הארוכים. אני מצלמת שוב. עם המכחולים וקופסת הצבעים שלי שמלווה אותי כבר שלושה עשורים. הכלבון שלי הצליח לחטוף קרקר מלוח. מתוק ומלוח זה לא מה שאוכלים בבקר אבל אצלי זה בסדר. הכל בסדר. גם הציור. והחצר- חממה- הקטנטונת- היפה. הנה הציור מתקדם. אולי אגדיל ניגודיות. צריך להיזהר מעומס. אולי אצייר עוד אחד. מה השעה? עשר? אחת עשרה. כבר בלתי נסבל בחצר. מקלחת. סיימתי להבוקר.

 

איריסיה קובליו, אדמוניות חציליות, צבעי מים, 2014

איריסיה קובליו, אדמוניות חציליות, צבעי מים, 2014

סקאייאיריסיה קובליו

אודות איריס איריסיה קובליו

אמנית. כותבת. מורה לציור, מתמחה בצבעי מים. הצגת הרשומות של איריס איריסיה קובליו

2 responses to “אמנות הציור ואחזקת כלבון חסר מנוח

  • שוֹעִי

    איריסיה יקרה, זה נראה מכאן כאילו הכלבון חסר המנוח מטה את אזנו ומנסה להקשיב לציור שלך (אצל הכלבים חוש השמע הוא הדומיננטי; גם אצלי. לא פעם אני מרגיש שאני מקשיב לציורים יותר מאשר מתבונן בהם).

    אהבתי

  • איריסיה קובליו

    חחח שועי, עכשיו אני מבחינה בדמיון…
    אגב היום בפארק אמרו לי שסקאיי ואני ממש דומים. כמו גפרורים.. וזה ממש הצחיק אותי

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: