הלחשים והמדידות שלא ניתנים למדידה

איריס איריסיה קובליו, ציור דיגיטאלי באייפד, פברואר 20141

שני ציורים. אחד בצבעי מים והשני באייפד.

מזה שלושה ימים אני מנסה לחבר להם טקסט. כותבת. מוחקת.

לו היתה לי חצר-שמש היו לי גם אלף ציפרי גן עדן. ואירוסים. חצר כחולה עם כתמים של סגול כתום תפוז ירוק לימון ורוד פוקסיה ושני ירחים תלויים ממעל. והחצר היתה נושקת לים ירוק עמוק עם אופק זהב.

לו הייתי מורה עכשיו, הייתי מסבירה איך מסירים את גושי הספק והפחד הנערמים בכל פעם מחדש, איך שולפים את הקווים והכתמים הללו מתוך הוואקום התמידי לפלא מעשה הציור. הייתי פורסת את כל הלחשים והמדידות שלא ניתנים למדידה, מסבירה איך מפרקים את חוקי המסורת הנוקשה, כי כל ציור הוא נס, גם כשאת מציירת ומלמדת עשרות שנים וגלגולים, גם כשהתכווצו כל מילותיך לגמגומים. גם כשאת שבוייה בתוך בדידות מחרידה, גם כשאת נאהבת

איריס איריסיה קובליו, צבעי מים, פברואר, 2014