על חודה של אפליקציה: אפרסמונים בנוף, פורטרט וזריקה

אפרסמונים, ציור דיגיטאלי באייפון, אוקטובר 2013

את האפליקציה הזו אפשר להוריד בכל ב"אפל". הורדתי אותה במקרה. הורדתי עוד שתיים. היא נראתה לי הפשוטה מכולן. למראית עין נראית לילדים או למשתעשעים בלבד. קווים דקים, קווים עבים יותר, קווים מקווקווים, מחיקה פשוטה ומוגבלת מאד, אפשרות שמירה או מחיקה ופלטת צבעים. הכל פשוט. פלטת הצבעים כבשה אותי ראשונה. כאן לא לוקחים שני צבעים או יותר ומערבבים, כאן הערבוב תלוי בתנועת היד המהירה והאינטואיטיבית ויציבות היד האוחזת. אין קשר בין מה שידעתי על חוקי ערבוב צבעים לבין האפשרויות שכאן. החוקים הם אחרים לגמרי, ולמרות היותם דיגיטאליים, מעולם שבו הכל ספור ומדוד (פיקסלים), אי אפשר להסביר ולמדוד את הגוונים שעולים על המסך ואת צירופיהם. צירופיהם תלוי כמובן ביכולת הציור אבל השליטה היא העכשיו המהיר, הבו זמני, מרוכזת עד מאד, תלויה בתזוזת היד והגוף והעין (התגובה על המסך מהירה פי עשרות מונים מהתגובה על הנייר או על הקנווס), תנועה אחת מיותרת ונמחק הכל או "נחתך" .את אפשרויות האפליקציה הזאת אפשר ללמוד בשעה שעתיים, אבל לשלוט בהם, בכלים, אפילו שנה של עבודה יומיומית לא תספיק. וכן, אולי רצוי גם שלושים שנה של רישום וציור בצבעי מים ואקריליק  ועוד. זו תוכנה שאפשר לרשום בה, אבל אפשר גם להכתים בה כמו בצבעי מים, והיא הרבה יותר קשה מצבעי מים, כי היא דורשת שליטה אבסולוטית מהירה בריכוז גבוה, אומץ לקחת סיכון ביחד עם זהירות גבוהה ביותר. בכל רגע ורגע הכל יכול להימחק או "להישמר" עם "השגיאה" שהיא למשל קו גס שחוצה שטח מעודן זעיר שעבדת עליו שעתיים, והקו הזה הוא בלתי מחיקי ולא הספקת לשמור (save) טרם הופיע וחתך לך את הציור.

איריסיה קובליו, נוף מנווה שלום, ציור דיגיטאלי באייפון, אוקטובר 2013

האפליקציה הזו היא אכזרית (למרות ש"התוצאות" יכולות להראות עדינות ואסתטיות עד מאד) והיא מטיחה בך את האמת יותר מכולם: או שאת יודעת לצייר או שאת לא. או  שיש לך מה להגיד כאן או שלא. היא לא מיועדת לחובבים, לבאים להשתמט משעמום היומיום, בחיים החולפים להם ללא רחמים. היא מראה מגדילה (למרות היותה מיניאטורית), לא מדלגת על אף קמט, היא אור חושף את הסדקים הזעירים ביותר

איריסיה קובליו, פורטרט צמי, ציור דיגיטאלי באייפון, אוקטובר 2013

האייפון שלי הוא זעיר (אייפון 4), גודל המסך כגודל פתק. עד לפני כמה שנים ציירתי הרבה בגודל קטן עד זעיר. בשנים האחרונות ראייתי נעשתה מוגבלת יותר, אבל  הראייה על מסך האייפון שונה  מראייה רגילה. יתכן שבהמשך יתברר  איזשהו נזק, אבל כרגע זה לא מעסיק אותי במיוחד. הנזק הבולט יותר הוא כאבים באצבעות (אחיזות מסוימות במכשיר) אבל אני לומדת להרפות. אין בעייה שלא באה עלינו שאינה ניתנת לפתרון ואינה מלמדת אותנו משהו על שימוש לא נכון בגוף או בצורת התנהלותו בזמן שעושים מה שעושים, במיוחד אם עושים ברצף מבלי לעצור ולהרפות. הגוף הוא מורה גדול והכאבים הם שליחיו, הם מפחידים כמו נמרים, אבל אפשר  לשמור על גדר בטחון , גם כשמאכילים ומעריצים אותם על יופיים האדיר והמסוכן

האורתופד מומחה לכף היד מ"כ, מקופת חולים מכבי, מתפעל ואומר אל תוותרי על זה. הציורים ינצחו את הכאבים, התשוקה לצייר תרסן את מערכת העצבים. צאי לחופשה מול ים רחוק וציירי את חופיו האינסופיים. אולי תשימי כפפות רכות ורק את האצבע המציירת השאירי חשופה וגולשת. אני לא מבין גדול באמנות אבל דברים כאלה עוד לא ראיתי, אין לך שום דבר חריג במפרקים אבל אני אתן לך פיזיותרפיה וטבילה בשעווה חמה. ובינתיים תנשמי עמוק, וכן, כתוב כאן במחשב בת כמה את  וזה הזמן שמפרקים מתחילים לחרוק, שימי שמן מרגיע, אצלך עוד לא הגיע זמן זריקות.

איריס קובליו, צבעי מים מיניאטורה בתוך מזרק, 1996

פוסטים נוספים בבלוג שלי על ציוריי הדיגיטאלים:

סחלבים פרומים

חצוצרות הן געגועים

כהרף עין