את מבקשת דבר מה. את מקבלת אותו מיד. אבל הוא לא מה שדמיינת. את מבקשת דבר מה אחר. את אף פעם לא מקבלת אותו. את לא מבינה את מקבל ההחלטות. את יודעת שאת גרה על קצה של קרחון אבל הוא לא קרחון שנראה כמו שמתואר בספרים. אמנם סביבו ים. אבל גם הים הוא לא איך שמתואר. את סגורה בחדר קטן עם עצים וצבעים ורודים ומתופפת כתמים. אחר כך זה נלקח ממך. ואת מוצאת את עצמך סגורה בחדר ענק, מואר מאד מאובק. מאד. נטול כל ים ודומיו. את כמהה לקודאין או לניקוטין אבל בחדר הישיבות מחליטים גמילה. הרגלים כמו ניקיון לא תקפים עוד. חתול טריקולור מתחבא מתחת לספה. את מכסה אותו בבד הודי אבל הודו עצמה מצמיחה שיער לבן בראשך בקצב חסר תקדים. את פותחת את המחשב הישן בחום ארבעים מעלות ומדפדפת בצילומים. האצבע שלך נעה במהירות על מסך קטן ורושמת קווי תזזית. למראית עין את לא עושה כלום. אבל כמו מכונת דפוס חורקת: את פולטת תוצרים בזה אחר זה. ובכל זאת את מודאגת שאינך ממלאה אחר הקריטריונים, לפחות אלו המקומיים. את מסתכלת סביבך. החלומות הגבוהים האלו יכלו גם להראות דברים אחרים. מה שאת רואה זה לא בהכרח מה שישנו. מעולם לא הכרת כל כך טוב את המילה עצלתיים אבל הקווים שלך נמרצים ולא מסגירים דבר. ג' אומר: אל תוותרי. בספטמבר יבואו השירים. הם ישתחלו מושלמים בין הקווים. אלו סקיצות, אני מסבירה. העולם הוא סקיצות, הוא מחייך וגם מתחיל לארוז את עצמו להודו. הודו לשם כי ישועתו כהרף עין. כך כתבה לי שולמית ידידתי. שולחת לה, מעומק לבי, בחזרה!
*
*
*
*
*
*
*
*
*
*
*
*
*
*
*
*
װ16 באוגוסט, 2013 at 5:18 pm
תעזבי הכל….בואי לים….
אהבתיאהבתי
װ16 באוגוסט, 2013 at 9:12 pm
בקרוב תמי. היום היום הראשון. תיכף אסמן איקס ויישארו עוד 60 ימים בערך
אהבתיאהבתי
װ16 באוגוסט, 2013 at 6:58 pm
מקסים. העולם הוא סקיצות, זה יפה. תובנה מעולה במיוחד למי שנוסע להודו!
אהבתיאהבתי
װ16 באוגוסט, 2013 at 9:12 pm
יפה מאוד איריסיה
אהבתיאהבתי
װ16 באוגוסט, 2013 at 9:54 pm
תודה דודו
אהבתיאהבתי
װ16 באוגוסט, 2013 at 9:54 pm
תמי, כן, הכל סקיצה וגם הבלוג שלי הוא סקיצה אחת גדולה:)
אהבתיאהבתי
װ17 באוגוסט, 2013 at 7:59 am
יפה איך שהטקסט הזה נחלם / נכתב.
וגם מרגישים בו היטב את הניגוד הזה
של עצלתיים וקווים נמרצים.
אהבתיאהבתי
װ17 באוגוסט, 2013 at 10:54 am
כן מיכלי, הניגוד הזה פועל ללא הרף. לא מכירה מקום בו אינו פועל, באופניו השונים, המוזרים
אהבתיאהבתי
װ17 באוגוסט, 2013 at 6:03 pm
הודו לאדוני כי טוב….והעבודות טובות
אהבתיאהבתי
װ17 באוגוסט, 2013 at 9:23 pm
תודה שולמית ידידתי היקרה
אהבתיאהבתי
װ23 בספטמבר, 2013 at 3:02 pm
יפה. ואיך תזזית ושקט נפגשים בצבע..
אהבתיאהבתי
װ23 בספטמבר, 2013 at 9:38 pm
תודה רננה. אכן תזזית ושקט
אהבתיאהבתי
װ23 באוקטובר, 2013 at 9:41 am
[…] כהרף עין […]
אהבתיאהבתי