קצף

הים מתיש בהיעדרו.

אני מתחילה מגעגוע, מחפשת צילום כלשהו

להיאחז

רושמת דבר מה. לפעמים ישירות על קנווס, או על עץ, לפעמים על דף, מעבירה למחשב

בוחנת בזכוכית המגדלת, הקומפוזציה,

מוחקת, הופכת, מגדילה, מקמטת

הים עושה בי כבשלו

מתעתע

מנער את הזיכרון

לַקֶּצֶף

איך מציירים קצף

בצבעי אקריליק הקצף יגיע בסוף

אבל בסוף אני מוחקת את חלקת הקצף

ואת מערות הגלים

ומסגילה את רצועת החוף המותרת

ומנקדת אותה ברשמי מים

ושוב מקציפה

די

כבר אוזל הזמן

גם בגעגועים מתייצב הזמן ופוסק: חדלי!

(הוא כמובן יכול לחזור, להזכיר, לנשוך בעורפי כפישפש, ולא יעזרו היסטמינים למיניהם, אלא רק היכנעות)

*

איריס איריסיה קובליו, 2013, אקריליק על עץ

איריס איריסיה קובליו, 2013, אקריליק על עץ

אודות איריס איריסיה קובליו

אמנית. כותבת. מורה לציור, מתמחה בצבעי מים. הצגת הרשומות של איריס איריסיה קובליו

11 responses to “קצף

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: