מגשים החלומות ושומר החלומות

 

למגשים החלומות היה מעיל רחב עם כובע צילינדר ומַטֵּה שאינו מקל הליכה

לשומר החלומות היתה גלימה עם כיסים, שאינה מכסה את רגליו היחפות

 

-באתי להגשים לך חלום. רק תבחר..

-הממ.. אפשר מחר?

-חלומות מגשימים היום

-אז בעוד שעה?

-אין לי הרבה זמן..

-תן רק לגמור לשתות את הקפה

-לא, מייד. אחרת מישהו אחר יחטוף את החלום שלך

-המממ

-אני זז

-לא, חכה רגע

-אני לא מחכה, אתה הוא זה שחיכית הרבה זמן לחלום שלך שיתגשם

-כן, אבל…

-אין אבל בהתגשמויות

-ומה אם זה לא יצליח?

-אין פה מה להצליח. זה או חלום או מציאות

-ולא יכולה להיות מציאות לא מוצלחת?

-זה כבר סיפור אחר וזה לא בתחום שלי

-אז אתה רק מגשים?

-כן

-בלי תעודת אחריות או משהו כזה?

-האחריות היא עליך

-אוי לי.., אני פוחד מאחריות

– אחריות זה לא בילט אין בהגשמה

-אז אולי השגחה?  לווי? אימון?

-לא חביבי, עכשיו או אף פעם

 

שומר החלומות קם, נעמד על רגליו היחפות והחל לחפש בכיסים. בכיס הקדמי מנמנם חלום גדול. כולם חושבים שיש לו כרס או שהוא בהריון, אבל זה רק חלום. חלום גדול מאד. והחלום הזה ישן עמוק ולא רוצה להתעורר. בכיס מעליו שוכן חלום קטן. צמוד לפעימות הלב. את החלום הזה אי אפשר להזיז ממקומו שמא ישבש את קצב פעימות הלב. בכיס  שליד הצוואר גר חלום צמא במיוחד. הוא כל הזמן מבקש עוד שתייה, אבל מסרב לזוז ממקומו. בכיס השרוול של היד הימנית שוכן החלום האמנותי ביותר. הוא כל הזמן זז וזז והיד קופצת ללא הרף. החלום הזה נראה כמו יד של צייר שלא נחה לרגע. עשרות ציורים נפלטים מהכיס, היישר למגירות השידה הנעולה. בכיס האחורי שוכן חלום ישן. הוא כל כך ישן ומקולף ודהוי עד שכמעט ואיבד את צורתו. בכיס הפנימי חבוי חלום נועז. ובחלום הנועז הזה לא נוגעים כי הוא חושף שיניים בכל פעם שמנסים להכניס את היד פנימה. אבל בכיס התחתון…

 

בכיס התחתון, קרא שומר החלומות למגשים החלומות שהחל להתרחק, יש לי חלום שמח שרוצה לצאת.. חכה רגע, הנה, הוא מכשכש בזנב, הוא מוציא את הראש, הוא קופץ..

מגשים החלומות חייך,  הניף את המטה וקד קידה. מתוך כובעו הגבוה קפץ כלב רוח קטן, בצבע כחול אפור, צבע ענן קטן של גשם, החולף במהירות בשמי תכלת.

שומר החלומות הושיט זרועותיו ואסף אליו את השמיים .

איריסיה קובליו, אקריליק על עץ, 2013