איך מציירים אגסים

כבר שלושה ימים אגסים בצבע בורדו סגול נחושתי ממתינים להיות מצוירים. קניתי אותם בבאסטה בכרמל.

-תביא לי בבקשה שלושה עם צ'ופצ'יק (מיקום האגסים בבאסטה לא היה נוח לגישה)

– למה רק שלוש נערתי?

– ועם צ'ופצ'יק

– למה צ'ופצ'יק, נערתי?

– כמה?

–  חמש שקל נערתי,

– תודה

-הי, לא שמעת את המילה נערתי?

– כן, תודה

(נערתי..ששוב אסתבך בלהסביר שזה מיועד לציור?- לא בא לי)

 *

יו, איזה אגסים יפים.

ח' מציירת אותם בשקיקה ואז מוחקת. אני לא מספיקה לעצור אותה.

יומיים קודם לכן, מ' ציירה אותם בשקיקה. ואז מחקה.

היום נ' מנסה. ואז מורחת.

גם ש' מנסה את כוחה. האגסים יוצאים לה כמו תריסים מוגפים.

ואני, בקצה השולחן, אפופת שנת חורף.

לא יודעת להסביר

איך מציירים אגסים.

פעם ידעתי. אמנם לא היו לי פטנטים, אבל היו לי מילים וכוונים ותירגולים ומשימות

ועכשיו-

אני בקצה השולחן ומרגישה כמו דג כחול באקווריום עגול

שוחה מצד לצד ולא יודע היכן ימין והיכן שמאל והיכן למטה והיכן נולד.

 *

שתיתי כבר פעמיים קפה, אבל המחשבות שלי פזורות, פה ושם קולטת את שיחות היום הקטנות, אבל לא מצליחה לאחוז בקצה.

מלבד אגסים היו עוד כל מיני דברים אחרים שאפשר לצייר, לגזור, להדביק, להקפיץ, לאכול, למרוח, להגיד, לשיר

אבל האגסים

אז לקחתי מכחול והבאתי את קופסת הצבעים שלי וטבלתי את המכחול במים ובצבעים פה ושם, ובמה שהיה בשוליים של הקופסא,  והנה היד שלי אמרה את מה שהפה לא היה מסוגל להגיד

 איריסיה קובליו, אקוורל, 2012

פעם זה היה נהוג ככה. המורה היה מצייר והתלמידים מציירים לידו. מסתכלים על תנועת היד המציירת ומציירים ביחד. עשרים שנה. שלושים שנה. יושבים ביחד ועושים, וכך הולכים קילומטרים אינספור בדרכים המסתוריות של הציור, בשתיקה.

אחרי זה האגסים של ש' יצאו נהדרים. כי היא הבינה את כיוון הכתם האחד. ולמרות שבהתחלה אגסיה נראו כתריסים מוגפים, פתאום הבליחו שלושתם מתוך הדף. וזה קרה בחמש הדקות האחרונות של השיעור.

 *

אותי אף אחד לא לימד לצייר בצבעי מים. אבל החיים לימדו. הזמן. הסבלנות. וגם הייאוש והתסכול והפחד מלא להצליח להמריא ויותר גרוע מזה- לא להצליח לנחות ולהתרסק באוויר

כמו בקיץ ההוא, אי שם, בו ישבתי יום אחרי יום, 8-10 שעות רצוף וציירתי בקפדנות יתרה אגס, תפוח,  עלה, עץ אשוח מהחלון. אשוח, כי זה היה בצפון הרחוק וכולם מסביבי עסקו במשהו אחר לגמרי שלמענו באו. ורק אני הייתי היחידה, סגורה בחדר (מבחירה), מציירת אובססיבית את מה שנמצא על יד.

 איריס קובליו, אקוורל, 2000

 

אז איך מציירים אגסים?

אחת הדרכים זה לדמיין את אהובך נכנס הביתה בשבע בערב, מניח את תיקו וצרור מפתחותיו ומכחכח בגרון מאחורי גבך ופרצופך התקוע במסך המחשב. את מסתובבת אליו, אומרת: היי וה-י' מתארך ליייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי

עירום הוא לפנייך, אך לא כביום היוולדו, אלא עורו צבוע כאינדיאני ונוצות מזדקרות מראשו, כשהוא פוצח במחול. את מצטרפת אליו לשעה קלה, ושוכחת הכל.

איריסיה קובליו, אקוורל, 2012

איריסיה קובליו, אקוורל, 2012

מסקנה:

לצייר אגסים זה לשכוח מהכל.

איריסיה קובליו, אקוורל, 2006

איריסיה קובליו, אקוורל, 2006

איריסיה קובליו, אקוורל, 2011

איריסיה קובליו, אקוורל, 2011

איריסיה קובליו, אקוורל, 2012

איריסיה קובליו, אקוורל, 2012

אודות איריס איריסיה קובליו

אמנית. כותבת. מורה לציור, מתמחה בצבעי מים. הצגת הרשומות של איריס איריסיה קובליו

19 responses to “איך מציירים אגסים

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: