כמה הרהורים משובצים באוסף יהלומים

 1.

מהרגע שאנחנו  יודעים להבדיל את עצמנו מאחרים אנחנו מגלים את רגש הדחייה.

אם מסתכלים על עצמנו כיצור רגשי, אנחנו בנויים ממשיכות ודחיות בלבד, המשתנות ומרצדות כמו שמש על גלים. משיכה הופכת לדחייה, דחייה הופכת למשיכה.

ואם גלים, תנועת הים הבלתי פוסקת היא כמו תנועת הרגש.

אם היינו רק מרגישים היינו משמידים את כל מי שמסביבנו ומרגיז אותנו באותו רגע. רובנו מכחישים את זה.

אבל האם אנחנו עשויים רק מרגשות?

 

2.

ברור שלא.

למי זה ברור?

אני מסתכלת במראה. רגשות הדחייה והמשיכה חרוצים כמפת סימנים על פניי.

הייתי רוצה לראות פרחים מצוירים על לחיי. להיכנס למסלול ולהפוך לעולת-רגל דרך שבילי פריחה עד הלב.

לא הלב ההוא הביולוגי, אלא הלב הפועם בלי קשר לגופי, הלב המחובר לפעימה האחת.

אך בכל פעם שנדמה שהצטיידתי בתרמיל כהלכה (פנס, נעלי הליכה, מצפן, מים ועגבניות) אני מאבדת את התרמיל באחד השבילים, לפעמים הוא נופל לתהום ואני נותרת עריה לזמן מה..

 

3.

ואפרופו עגבניות.

לפעמים עולה על דעתי שמוטב היה לי להיות מטפלת בפרחים מאשר אמנית. אולי הייתי צריכה ללמוד גינון-תרפיה. אני מחפשת ומחפשת בגוגל. יש דברים כאלה:

ואז אני כותבת SMS  לג':

 

-מצאתי, אני אהיה מטפלת בעגבניות

-זה רעיון טוב. חפשי בגוגל

– אתה זוכר שעגבניה זה הדבר הראשון שהייתי מצילה מהעולם לפני השמדה

-אני לא  אוהב עגבניות, את הרי יודעת, אבל בשביל להיכנס אִתָּךְ  לאי העגבניות, אחרי שהעולם יושמד, אוכל עגבניות

-איזה יופי! אין כמוך נסיך. אז אפשר לבשל לך היום פסטה עם עגבניות?

-כן, אבל בבקשה שימי הרבה שמנת כדי שהצבע לא יהיה כל כך אדום. אולי גם צרור פטרוזיליה?

-אני מעדיפה סלרי…

(סלרי הוא מספר שתיים שהייתי לוקחת לאי בודד)

-אוף סלרי. אבל גם עם סלרי אבוא איתך.

 

5.

-ונסתתר מהעולם

-כן.  נסתתר

(עם עגבניה וסלרי)

.

.

 

4.

-תעשי הפסקת אינטרנט. תשימי פחות . אל תשימי. שיתגעגעו אליך.

-אבל אז אני לא אהיה קיימת-

-תעבדי בסתר!

 

 

5.

הארנבת שלי, ששת, סירבה לשתות מים מהמתקן. גם מצלוחיות היא לא שתתה. כולם אמרו: זה לא יכול להיות. היא תתייבש. היא היתה אצלי חודש. חופשיה פצועה ומאושרת. לא מיובשת. יומיים לפני שנפרדנו גיליתי את מה שהיא עשתה בסתר: שתתה את החשופיות שהסתובבו בחצר. במו עיניי ראיתי את זה.

איריסיה קובליו, אקוורל, נובמבר 2012

איריסיה קובליו, אקוורל, נובמבר 2012

6.

אבא של ג' היה עושה מצות בסתר בכפר הנידח ההוא אי שם ברוסיה. אוי ואבוי אם היו יודעים.

 

7.

יש סתר. יש מסתור. ישנו מסתורין. יש נסתר. יש סתור.

סתור זה טוב.

חדר שינה למשל זה דבר סתור. דבר והיפוכו. זה להיות קיימת ולא להיות קיימת באותו זמן עצמו. 

  

8.

 ושם אארוג בסתר.

ושם אערוג

   

9.

כאיילה

אודות איריס איריסיה קובליו

אמנית. כותבת. מורה לציור, מתמחה בצבעי מים. הצגת הרשומות של איריס איריסיה קובליו

13 responses to “כמה הרהורים משובצים באוסף יהלומים

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: