מחשבות על אקריליק

 אחרי שנים של מעוף אקוורלי, המעבר לאקריליק לא פשוט. הכל הפוך. מאבק מתיש.

קו הדמיון היחיד המחבר בין השניים הוא ההתייבשות המהירה. שאלו אותי למה לא שמן? – בגלל ההתייבשות המהירה. אני מהירה ואימפולסיבית וזה מתאים לי (למרות שלפעמים אני יכולה לעבוד על ציור שבועיים).

 צבעי מים הם השירה של האמנות. הם לירים ועדיניים ורוחניים ומדברים בקלות עם אלוהים. ובכל זאת, רמברנט? ורמיר? ליאונדו?- אמנם הם בצבעי שמן אבל הם אלוהיים. והם שירה והם מעבר לכל הגדרה של אמנות. ולעומתם אין הרבה צבעי מים שהם כאלה. אז על מה אני מדברת?

לוסיאן פרויד, פאולה רגו, אביגדור אריכא, באלתוס, פרידה קאלו- בפורטרטים, ניל ווליבר, מורי ורבי, בנופים, מראק רותקו בציור- על, רדון ועוד כמה שכרגע מסתתרים לי,  גם הם מעל ומעבר להגדרת אמנות מבחינתי, הם מרגשים עד העצם! והם גם מעבר לשירה. לפיוטיות.

 ובצבעי מים? מי מרגש עד העצמות? יש פה ושם. ישנם טובים כמו ג'ון מרין. לרוב הציירים הטובים יש אקוורלים טובים, אנה טיכו היתה נהדרת באקוורל.

אז מחשבות על אקריליק. בפורטרט למשל, עד כמה אני יכולה לחדור פנימה בצבעי מים? עד כמה מותר לחדור? מה זה לחדור? שכבות? להגיע לרמה של צילום? או לרמה של רגש אופטימאלי? – לרמה של לגעת בעצם. איך עושים את זה? אולי מציירים אדם שהוא השתקפות של הנשמה שלך. אדם שיש לך מערכת יחסים עימו/ה, אדם שדרכו נפתחת לך ראייה אל עצמך.

התאהבתי באקריליק. אני משתמשת באמסטרדם אקספרט. מתחת לכל ציור טמונות שכבות רבות. ציורים אחרים. לכל עבודה יש משקל רוטט (של עבר מחוק, עכשיו ואולי עתיד לא ידוע). ולעולם איני יודעת אם היא העבודה הסופית, אם בעוד שנה אכסה אותה בעבודה אחרת, בשכבות נוספות. באקריליק אמסטרדם ישנם צבעים אטומים לגמרי, כאלה שהם חצי שקופים וכאלה שהם לגמרי שקופים. את המשטח הראשוני אני מכסה במשחת עיצוב מטאלית. אני זקוקה למטאליקה. זה מכניס אותי למוד של ריחוף. וזהו המוד של צבעי המים גם כן. הנה מצאתי עוד משהו משותף.

 השבוע תלמידה ותיקה לאקוורל שעברה אצלי לאקריליק אמרה לי מדוע לא תתארגני על מתודה פרטית משלך, תחשבי איך את מציירת באקריליק ותכתבי על זה עד שתצא לך שיטה מסודרת, כי בטוח ישנם כבר כמה דברים שהתייצבו אצלך (באקוורל זה לקח יותר מעשור עד שהתייצבה מתודה ללמד…) ואני אמרתי שאני עדיין בכיאוס הזה של חיפוש, למה כיאוס, היא אמרה, תסתכלי על מה שמשותף בין כל ציורי האקריליק שלך בשנתיים האחרונות ותתמצתי לך לנקודות אחיזה.

 ובכן אני אנסה לכתוב בהמשך כמה נקודות אחיזה, ובינתיים מביאה שלוש עבודות שצויירו בחודש האחרון:

(כדי לראות את הציורים בחדות טובה יותר, לחצו על כל ציור בנפרד)

איריסיה קובליו, אקריליק על קנווס, 40×50

איריסיה קובליו, אקריליק על עץ, 15×20

איריסיה קובליו, אקריליק על קנווס, 60×50