-איזה פרח את הכי אוהבת?
-עין התכלת
-כלומר?
-מרגנית
-ציירת הרבה פרחים אז למה לא ציירת אותו?
-כי אי אפשר לצייר אותו
-למה?
-כי הוא נסתר. הוא פרח נשמה
-מה זה פרח נשמה?
-אלו הפרחים שלא שמים לב אליהם. אלו פרחי השוליים, אבל בזכותם הפרחים האחרים נראים בעולם
-למה את מציירת פרחים?
-לא יודעת. אולי בגלל ששמי הוא פרח
-חייבות להיות עוד סיבות כשמציירים כמות כזו
-פרחים זה יפה. זה היה הדבר הראשון שלימדו אותי לצייר
-לימדו אותך לצייר?
-לא בדיוק. הציעו לי מה לצייר: פרח, עץ, בית, חייל.
-חייל?
-כן, סבא שלי ידע לצייר רק חיילים עם כובע והוא היה מלמד אותי איך מציירים כובע של חייל
-סבא שלך היה חייל?
-לא, היתה לו חנות בגדים ברומניה
-גם בישראל היתה לו חנות?
-לא, אחרי שהנאצים שרפו את החנות שלו הוא לא התעסק עם זה יותר בחיים החדשים בישראל
-מה הוא עשה?
-הוא היה שרת בבית ספר "גורדון" בתל אביב והידיים שלו היו נפוחות כל הזמן, אבל הוא היה יכול לצייר עבורי חיילים וגם אמר שתמיד צריך לשים ארובה עם עשן על גג הבית.
-מה אהבת לצייר?
-מה שהציעו לי
-איזה צבע הכי אהבת?
-ירקרק וסגול לִילָה, כמו הצבעים של העץ במרפסת של סבתא, שפרח כל אביב
-מה שם העץ?
-אזדרכת
-האם ציירת את פרחי האזדרכת אי פעם?
-לא , הם קטנים מדי. אבל הם לא פרחי נשמה. יש להם ריח חזק וסבתא תמיד היתה מתעטשת מהם.
-האם גם את אלרגית לריחות של פרחים?
-כן. אני הכי אוהבת את ריח האפונה הריחנית, אבל אני תמיד בוכה לריחה.
-אלו עוד פרחים גורמים לך לבכות?
-סחלב בצבע מגנטה
-מדוע?
-כי זה הפרח שמסמל אהבה גדולה ופרידה גדולה
-האם ישנם עבורך עוד פרחים שמסמנים דברים בחייך?
-כן, שושנה היא פרח היוגה. היא הכי אלוהית.
-ומהו הפרח הכי מהודר בעינייך?
-ציפור גן העדן. יש בו שילוב של הצבעים הנפלאים בעולם: כתום, סגול, ירוק ומגנטה. יש בו זקיפות ונוכחות, יש בו עוצמה מרפאה. פעם חלמתי להיות מרפאה בצמחים. לא בתמציות פרחים, אלא בהענקת פרח מצויר לנזקק. פרח שאני מציירת במיוחד עבורו.
-ולמה את לא מרפאה בפרחים?
-לא יודעת אולי אני כן. אני ציירת. אני לא מגדירה את עצמי כמרפאה. ואני לא מציירת רק פרחים.
-אבל איזה פרח את הכי אוהבת לצייר?
-המממ.. כל מיני
-ובכל זאת, לפי מה את בוחרת?
-לפי העונות. לפעמים אני הולכת לחנות פרחים או למשתלה. אני מעדיפה פרחים גדולים
-למה
-כי יש להם צורה מוגדרת ונוכחות עקשנית
-למשל?
היביסקוס אדום, הוא פרח ארוטי מאד.
ואמריליוס?
-כן, ציירתי אחדים. זהו פרח אכזרי
-אכזרי?
-כן, כמו בשיר של א.א. קאמינגס על האביב האכזר, המתהפך בבטן ויכול להחריב עולמות
-תכונות קשות את מייחסת לפרח
-כן, פרח זה לא רק פרח. אנשים לא מבינים את זה לרוב. פרח זו אנרגיה מסויימת מאד.
-אז לאיזה פרח ישנה אנרגיה חיובית?
-אני לא אוהבת את ההגדרה הזו כי אין דבר כזה חיובי או שלילי
-ובכל זאת איזה פרח עושה לך נעים?
-כובע הנזיר
-למה?
-כי אני אוהבת כתום, אני אוהבת איך שהוא שולח זרועות ואם לא זזים שלושה ימים הוא יכול לחבק אותך סביב, וחוץ מזה אני אוהבת נזירים
-ואיזה פרח מכוער בעיניך?
-אין דבר כזה
-אבל בטח ישנו פרח שאת ריחו את ממש לא סובלת:
-כן, שושן צחור, נרקיס תרבותי, חרצית, גרניום רפואי
-ואיזה ריח מענג אותך במיוחד?
-ריח שושני גינה, אבל אני אוהבת ריחות פריחה כשהם בטבע, כמו הדרים, יסמין, יערה, אלמון הודי
-האם את מעדיפה פרחים ללא ריח?
-אין כזה דבר ללא ריח. לכל דבר בעולם יש ריח. לפעמים אנחנו קולטים את הריח ולפעמים לא. גם לפרחים מצוירים על הדף יש ריח. ריח עובר אנרגטית.
-אז איזה ריח יש לעין התכלת שאת הכי אוהבת?
-ריח של רעד פנימי
-גם לרעד יש ריח?
-כבר אמרתי שלכל דבר יש ריח אבל אי אפשר להוסיף עוד כל כך הרבה מילים בעולם
-אז מה דעתך על פרח האיריס שהוא שמך
-הוא פרח הדור, כמו ציפור גן העדן, זקיפותו מרשימה וצורתו מושלמת, אין לו פגם ואין לו היסוס ואני אוהבת את הפרח הזה אבל הוא רחוק ממי שאני
-ומי את?
-אני גם שושנה ואני גם סביון אני גם היביסקוס ואני גם דרדר, אני גם פרחי שדה וגם פרחי חממה, אני גם פרח מדבר וגם פרח מים, אני גם פרח גבוה על עץ וגם פרח בעציץ, אני גם פרח עם ריח ואני גם פרח מצויר, אני גם פרח של חושך וגם פרח של אור ולפעמים אני פרח ולפעמים אני משהו אחר לגמרי.
והודעה:
פרחיי ואני משתתפים בתערוכה (עבודות חדשות שטרם הצגתי) ונשמח לעיניכם הטובות.
װ28 במרץ, 2012 at 8:58 pm
איריסיה פרח אחת,
אני אוהבת את הפשטות הישירה של הריאיון הזה,
כמעט כל שורה בו מדליקה בתוכי גם איזה פרח פנימי,
בשבת הייתי אצל חברה שבחצרה עצי תפוז
ונהיה לי בכי מהריח שלהם,
כמה שהוא נפלא.
בהצלחה בתערוכה,
זר נהדר!
אהבתיאהבתי
װ28 במרץ, 2012 at 9:18 pm
מיכלי גם לי עצי הדר בחצר ואני סובלת נורא, ואחד מהם ממש נכנס לחדר שינה שלי
ובכל זאת ריחם הנפלא, האכזר, מדהים נפש
אהבתיאהבתי
װ28 במרץ, 2012 at 9:38 pm
ראיון מקסים ומלבלב, נעים דווקא לדמיין את כל הפרחים על צבעיהם וריחם והאופי שלהם.
תודה!
אביב שמח, ובהצלחה בתערוכה.
אהבתיאהבתי
װ28 במרץ, 2012 at 10:04 pm
תודה תמי
אתמול קראתי את "נהגה בחשכה". אני מניחה שהושפעתי:)
אהבתיאהבתי
װ28 במרץ, 2012 at 11:15 pm
"ומי את?
-אני גם שושנה ואני גם סביון אני גם היביסקוס ואני גם דרדר, אני גם פרחי שדה וגם פרחי חממה, אני גם פרח מדבר וגם פרח מים, אני גם פרח גבוה על עץ וגם פרח בעציץ, אני גם פרח עם ריח ואני גם פרח מצויר, אני גם פרח של חושך וגם פרח של אור ולפעמים אני פרח ולפעמים אני משהו אחר לגמרי."
אחח איריסיה ואני לא מנסה להוסיף מילה ואני רק אומר שאת בוראת את הפריחה שאת יוצרת ויוצרת את הצמיחה שאת מביאה כמו בריאה.
והמון בהצלחה בתערוכה יקירתי
אהבתיאהבתי
װ29 במרץ, 2012 at 8:37 pm
שריתי, נכון, זו התמצית
תודה ואשמח לראותך:)
אהבתיאהבתי
װ29 במרץ, 2012 at 7:34 pm
אף פעם לא חשבתי כך על פרחים. את מזכירה לי את הספר "אדונית התבלינים" של צ`יטרה בנרג`י דיוואקרוני – המתאר איך האדונית מכירה את התבלינים על כל תכונותיהם הנסתרות ומרפאה בני אדם באמצעותם. רשומה רגישה ונוגעת.
אהבתיאהבתי
װ29 במרץ, 2012 at 8:36 pm
תודה איילה. שמחתי לקריאתך הרגישה
אהבתיאהבתי
װ6 באפריל, 2012 at 6:26 pm
איריסיה, זה עתה חזרתי ממרחקים ומנותקים. נהדר! אבוא לראות.
הידעת שלורקה כתב מחזה בשם "דוניה רוסיטה הרווקה או שפת הפרחים"?
אהבתיLiked by 1 person
װ7 באפריל, 2012 at 12:49 am
מרית יקרה, איזה כיף.
אחפש את המחזה של לורקה. האם תורגם לעברית?
אהבתיאהבתי
װ7 באפריל, 2012 at 12:26 pm
יש קטע, וגם כמה דברים שלורקה כתב על המחזה (דברים מופלאים שייכנסו ישר לליבך) ב"חלום וברונזה" האנתולוגיה שערכה רנה לטוין, והוא תורגם גם במלואו על ידי עזה צבי ויצא ב"ספריית התיאטרון" של בית צבי (שום קשר בין הצביים). לזה שמתי לב רק בזכותך. הידד!
אהבתיאהבתי
װ7 באפריל, 2012 at 6:05 pm
מסקרן מרית, אחפש את הספר בחניות ואת התרגום המלא אני מניחה שיהיה יותר קשה להשיג..
ומצויין שיש לי עוד נקודת זכות אצלך. אלו הנקודות הטובות שלי:)
אהבתיאהבתי