חמישים ושלוש סיבות לפסק זמן בלונדון

1. לוסאין פרויד. רטרוספקטיבה. נקודה. ציור ציור ציור שהכי עכשיו (רק שנה לעזיבתו את העולם הזה). אין יותר ציור מזה שעכשיו. לא מכירה. מתנה לכל מי שמתרגש מציור. אשכרה ציור

2. דיויד הוקני. מסע טריפי הזוי, מרהיב, חסר תקדים, ענק, שווה לעמוד שעתיים בתור בשבילו, ציורי יורקשיר שלו, מקום הולדתו, נוף נוף נוף. צבעי מים. צבעי שמן. צבעים דיגיטאלים. צבעוניות שחודרת כמו מוסיקת טראנס. האקדמיה המלכותית גוייסה בהוד ובפאר להשתוללות המופלאה של הוקני. עוד מתנה לכל מי שמתרגש מציור.

3. מוזיאון טייט. קוסמה ייויי. Kusama Yayoi  . שיר הלל לנקודות. לאובססיביות. לסחרחורות שחוזרות על עצמן. גם יפנית. גם עכשווית וחיה, גם מציפה וחודרת כמו שארץ הפלאות חודרת לאליס. העבודה הכי מרשימה: מראות האינסוף. גם אם זה גימיק- מתנה של עונג.

4. קוסמה פאדג'- במוזיאון טייט אפשר למצוא את הפאדג' הכי טעים בעולם. ממכר  כל כך שבא לרקוד. למה קוסמה? כי בגללה הגעתי לפאדג' הזה.

5. ואם אוכל בטייט אז גם הכריך שאכלתי שם הציף בעונג של שובע.

6. ואם כבר קניות בטייט אז הספר המאוייר של קוסמה ייויי: אליס בארץ הפלאות. מהדורה מרשימה שקשה להתאפק לא לרכוש אותה.

7. ואם כבר טייט אז המרפסת הקטנה המשקיפה לתמזה עם קפה מקיטאו. רגע של אוויר בין מיליוני הנקודות של קוסמה.

8. פורטרט גלרי. זה המקום בו מוצג לוסיאן פרויד. אחרי לוסיאן אי אפשר לראות אף פורטרט אחר. צריך לבוא שוב בנפרד. לוסיאן לוקח את כל הקופה. היש פורטרט אחרי פרויד? רגע של ייאוש.

9. לא מרשים לצלם במוזיאון. כשאת בכל זאת מצלמת, ניגשים אליך בנימוס ובחיוך, כמעט בהתנצלות. אנגלים.. איזה כיף להמשיך לצלם מדי פעם ולדעת שלא באמת יכעסו עליך.

10. האדיבות האנגלית. קופה במוזיאון או קופה בסאב-וואי-  זו אותה אדיבות.

11. החימום. מעיל טוב ומתחת חולצה אחת. קר בחוץ וקיץ בפנים. אין מצב של קיפאון תמידי.

12. יום שמש פתאומית צובע את פרצופיהם של הלונדונים באושר. כל היפים והיפות מציפים את הרחובות.

13. בתי השוקולד של לונדון.

14. הררי העוגות בחלונות הראווה.

15. המלון באמצע העיר עם שני ברזים נפרדים למים חמים וקרים. הרחצה מפסיקה להיות מובנת מאליה.

16. ריח הפיש אנד צ'יפס במלון. אני לא אוכלת פיש, אבל הריח מענג בכל זאת.

17.רשת הרכבת התחתית. גם כשלומדים את החוקים עדיין הרשת הזאת היא אחת מפלאי עולם. לנסוע מפה לשם בלי מטרה. או עם מטרה. אי אפשר לפספס.

18. ועוד בעניין הרכבת התחתית: הכושר משתפר מתחנה לתחנה. אחרי שלושה ימים מוסיפים שרירים ומורידים קילו וחצי. הרבה יחסית לשלל העוגות הנבלעות בתאווה.

19. נשיאונל גלרי. נו, אי אפשר בלי. גם שווה לרוץ לשם בעצירה של כמה שעות בנמל תעופה. עשיתי את זה בפעם שעברה רק כדי  לראות את קריבלי.

20. ואפרופו קריבלי, הפעם הציור הכי אהוב עלי בעולם  The Annunciation נעדר מהנשיונאל. למה? לא ידעו להגיד. היעדרו של הציור הזה כמו חור בלונדון.

21. אבל אפשר לראות את האוסף הכי גדול של קריבלי בנשיונאל גלרי, חדר 61. אין עליו.

22. ועוד בנשיונאל: רמברנט מרגשים.

23. וכמה ציורים של ורמיר

24. אבל הכי אהוב עלי, אחרי קריבלי, זה פיוטר דה הוך, בעיקר הציור הזה: לא אשבע ממנו. לא בגלל שהוא ענק, אלא בגלל משהו אישי.


25. הנשיונאל חינם. וגם מוזיאונים אחרים. למעט תצוגות מיוחדות.

26. אני מתה על תאי הטלפון האדומים. שמישהו כבר יעשה איתם משהו מדהים.

27.ואפרופו אדום: תאי טלפון אדומים ואוטובוסים אדומים הם שילוב אופטימאלי בכל קומפוזיצית צילום עיר שאני בוחרת. זה ממש ממכר.

28. ראסל סקוור: גינה קסומה, בעיקר בלילה. לשבת שם מול המזרקה ולעשן סגריה.

29. ובית הקפה של ראסל סקוור (המלון היה  שם. וזה מומלץ)

30. דפידילס. אין את הפרחים הללו כאן. גיליתי אותם באמריקה. הם תמיד מבשרים את סוף השלג. השלג הפיזי והשלג הנפשי. והם כל כך כל כך הדורים.

31. ועוד דפידילס: על כל שולחן בבית קפה או בכל מבוא למלון. הצהוב הזה מציף שימחה.

32. פאב אנגלי. לפספס ישיבה אחת בפאב אנגלי זה כמו לא להיות בלונדון. מהבחינה הזו הפעם לא הייתי בלונדון (אבל שתיתי בירה בנשיאונל גלרי, והיא אפילו היתה אורגנית ומסחררת רק קצת)

33. אפרופו אורגני: הטרנד הזה חזק מאד בלונדון. קל להיות צימחוני ומוקפד. המושג "אורגני" מהדרת כל מקום שצעירים רוכשים בו משהו לבטן שלהם. וישנם המון המון צעירים בכל רשתות המזון המהיר הזה.

34. ואופרופו מזון מהיר: פרטה מנז'ה- אחלה רשת. זול, טעים ויחסית בריא ומאד מאד מסביר פנים. אין רחוב שאין בו פרטה מנז'ה.

35. מי שלא היה בחנות ספרים אמיתית בלונדון לא היה בלונדון באמת. וגם הפעם לא הייתי בלונדון. בפעמים קודמות אי אפשר היה לשלוף אותי מהמדפים אבל הפעם החלטתי בכלל לא להיכנס לזה.

36. ובכל זאת הכפלתי את משקל המזוודה בגלל ספרים.

37. קטלוג של לוסיאן פרויד עולה כמו זוג מגפיים מדיזינגוף ושוקל פי ארבע מהן- נרכש! איך אפשר לא?

38. וכבר הזכרתי את רכישת אליס בארץ הפלאות עם איורי קוסמה ? ואת קטלוג צבעי המים האחרונים של דיויד הוקני?

39. ואפרופו דיויד הוקני, מה עושים בתור הכניסה הארוך? אפשר לאכול כריך לא כשר (אבל אורגני), אפשר לרשום כמה סקיצות מהירות של העומדים לפני בתור, אפשר לכתוב סיפורון באייפון אבל מה עושים כשצריך להשתין?

40. כך גילינו את החנות המדהימה  שמעבר לכביש. היא מכילה קומת תה, קומת שוקולדים, קומת פורצלנים, קומת בשמים וקומת עניבות לגבר. השירותים בקומת הבשמים היו המפוארים ביותר שפגשתי בלונדון, עם קרם ידיים מעלף בריחו. הלכתי לשם פעמיים..

41. ואפרופו שירותים: תמיד ישנם מים חמים בברזים לשטיפת ידיים. נקודה חשובה.

42. אטלנטיס. משכורת של חודש הוצאתי שם.

43. ואם כבר ציוד ציור, רק באטלנטיס מחברות סקיצות מהסוג שאני אוהבת. ועשרות סוגים של דפים לצבעי מים. אבל את אלו שאני אוהבת הכי הרבה הם לא מוכרים.

44. ואפרופו אטלנטיס, אז לונדון בלי אטלנטיס זה כמו לא להיות בלונדון. אז כן הייתי. ועוד איך.

45. טרנר. הוא כל כך אנגלי. ואחד מפלאי עולם הציור. להיות בלונדון ולא לראות את טרנר (שוב ושוב) זה לא להיות בלונדון. אז הפעם לא הייתי בלונדון. וואו. איך זה יתכן?

46.  איך היא לא כתבה שום דבר על תיאטרון? להיות בלונדון ולא לראות אפילו הצגה אחת? איזו מן לונדון היא זו? אז לא הייתי בלונדון. אני לא בן אדם תרבותי. מתנצלת. סעיף 46 יכול להצטרף לחורי לונדון. כבר הזכרתי שהגבינה הכי אהובה עלי זו זו עם החורים? כמה שהחורים יותר גדולים ככה היא יותר טעימה.

47. ואיך שאני אוהבת את צליל הדיבור האנגלי. זה ממש, אבל ממש עושה לי טוב. בניגוד לצליל הדיבור הגרמני למשל. להיות בארץ בה מתענגים מצלילי השפה זו מתנה.

48. לונדון, כי אפשר ב 700 דולר, בסוף החורף, (לא כולל הוצאות קניות של צרכי אמנות) לקפוץ לסוף שבוע ארוך וממלא השראה.

49. בגלל שזה המקום של המלכה אליזבט וזה לא יאומן. החיילים האלה. עם הכובע הגבוה. עכשיו? ב- 2012? הפעם לא ראיתי ולו אחד כזה, אבל ההייד פארק היה סגור ומבוצר בכל סוף השבוע. כנראה בגלל שהמלכה או הנסיך צארלס עשו שם פיקניק.

50. ואפרופו פארקים, אז אני הכי אוהבת את המפטון היס. ציירתי בו לפני שנים. והלכתי בו לאיבוד. אבל תמיד החשבתי אותו לפארק האושר. הפעם לא הגעתי אליו. עוד חור ברשת הלונדונית.

51. אפשר להיות בה לבד

52. אפשר להיות בה בקבוצה (קבוצת שוחרי אומנות למשל, או שוחרי סיפורי אימה שמתחת לגשרים האפלים)

53. ואפשר להיות בה בזוג. רומנטי. ולקבל אותה כמתנה ליום ההולדת ה-53.

(יש! הצלחתי לכתוב את כל החמישים ושלוש…)

אודות איריס איריסיה קובליו

אמנית. כותבת. מורה לציור, מתמחה בצבעי מים. הצגת הרשומות של איריס איריסיה קובליו

36 responses to “חמישים ושלוש סיבות לפסק זמן בלונדון

  • שרית שמיר

    איריסיה!!!
    חמישים ושלוש מדהימות לחמישים ושלוש שנים נפלאות מרתקות מעשירות ועוד,
    חכיתי לזה! חיכיתי לפוסט לונדון הזה ובכל סעיף שעברתי בו חייכתי, עצמתי עיניים דמיינתי, נסעתי הייתי חוויתי. וכי את מעבירה את זה כלכך מוחשי ואני שמחתי בך מאוד מאוד אמיתי לגמרי. ואת הברכות אשמור לתאריך המדויק עוד מעט. שמחת שבאת והבאת אתך!

    אהבתי

    • איריסיה קובליו

      שריתי, פעם היו עושים אלבומים. היום הטרנד הוא בלוג. לי לא נשאר אף אלבום נסיעות. את כל התמונות פירקתי לתוך קופסאות. מעניין שהתמונות נשארות והילים נמסות אל תוך הזכרון שנמס בזמן המתקדם. (מתקדם לאן?)

      אהבתי

  • mooncatom

    איזה יומולדת מופלא איריסיה,
    רומנטי, מלא אמנות, אוכל טוב
    והתפעמות כמו שאת יודעת
    להתפעם,
    להתרגש.
    מלא מלא חיים.
    שתמיד יהיו כאלה, מזל טוב!

    אהבתי

    • איריסיה קובליו

      מיכלי, לא יכולתי לדמיין יומהולדת שלא קשור לאומנות. בשנה שעברה הייתי עם ברניני ומיכאל אנג'לו ברומא. יש כאלה החוגגים את ימי ההולדת שלהם עם מורי הדרך שלהם. גורו אי שם בגלקסיה. בשבילי המאסטרים של האומנות הם כרגע מורי הדרך. וכן, שתמיד יהיו כאלה,..

      אהבתי

  • תמי ברקאי

    מקסים עד מאד, מעורר שמחה וקנאה גם יחד🙂
    נשמע ונראה כמו חגיגת יומולדת ראוייה ביותר!
    וכמו שסבתי שחיבבה מאד את האנגלים נהגה לאחל
    many happy returns!

    אהבתי

  • מיקי הראל

    מקסימה שכמוך. איזה יופי של סיור עם או בלי חורים ברשת הלונדונית. פעם אחרונה שהייתי בה, זה היה לפני 22 שנים , 10 ימים של ביקור עם בעלי שהיה ירח דבש אמתי וכן הכל היה כמו שאמרת רק שעברו יותר מעשרים שנה. ומאז אני בכיוונים אחרים. לא מוצדק אבל הנסיבות. פיתית אותי, ועוד איך, רק לא יודעת מתי????????

    אהבתי

  • ורד

    אלופה אלופה אלופה !!! צריך לעשות מהפוסט מדריך מדליק לסופש בלונדון. הדובי….איזה מתוק,( אני שומרת על מוטיב ההפתעה ! )
    מאחלת לך להשלים למאה ואף יותר סיבות לפסק זמן עשיר ומעניין .
    נפלא ביותר. משתפת כברררררר

    אהבתי

  • חני ליבנה

    כל סיבה לבדה מספקת, ונראה שהיו שם ימים מאושרים ומעוררי השראה, תענוג לכל החושים, ולתאור הנפלא ומעורר שלך!!

    אהבתי

    • איריסיה קובליו

      חני, כן, ימים מעוררי השראה. לא כתבתי על כאבי הגב הנוראים שהיו לי ממיטת הפאקירים במלון פרסידנט. אולי הייתי מאושרת בגלל כמות הכדורים נגד כאבים שלקחתי, שכידוע עושים גם סוג של אושר:)))

      אהבתי

  • ayalaraz

    השתכנעתי מ- 53 הסיבות שלך וגם מזה שכבר עברה שנה מאז הביקור האחרון בבירת הממלכה המאוחדת. מזל טוב!

    אהבתי

  • הר הקסמים

    לונדון שלך נפלאה, נפלאה!
    אני מנסה המון זמן לשכנע את בעלי לנסוע ללונדון אבל הוא מסרב… בסוף אני אסע לבד.

    והמון מזל טוב!

    אהבתי

  • איריסיה קובליו

    תודה רבה הר הקסמים. לונדון לבד היא נפלאה גם. לפני כמה שנים (15?) הייתי בה לבד עשרה ימים. בזמן הלבד ההוא גיליתי את המשיכה שלי לצייר על אריזות של תרופות. זה היה מסע מכונן. וכידוע היו לו השלכות רבות:)

    אהבתי

  • rikyc1

    תודה, מענג ומגרה.

    אהבתי

  • דודו פלמה

    איך עשית בי געגועים
    ללונדון איך.
    שנתיים בקלפהם קומן
    וכל פוסט שלך
    אני שותת.
    ודוד של ברניני
    למה להכאיב למה
    מזל טוב

    אהבתי

  • דודו פלמה

    ועוד הערת שוליים
    תרבותית: אחרי תערוכה
    של לוסיאן פרויד,
    לא הייתי צריך לאכול חודש.

    אהבתי

    • איריסיה קובליו

      דודו, לא הבנתי למה לא היית צריך לאכול. אני ראיתי את הרטרוספקטיבה הראשונה שלו לפני 20 שנה בוושינגטון ולא יכולתי לאכול חודש כי הייתי מזועזעת. אבל מאז למדתי אי אלו דברים ועכשיו ואהבתי כל קו וכתם ואחרי זה דווקא היה לי תיאבון לעוגות מרציפן ורודות:)
      ודרך אגב, אני גם לא מבינה אם ה"להכאיב לי" הזה שלך הוא דרך ביטוי או דרך חיים

      אהבתי

  • דודו פלמה

    לא הייתי צריך לאכול כי הוא היה כל כך דשן שאני נעשיתי שבע מרוב שפע…

    אהבתי

  • דודו פלמה

    איריסיה זה היה ברוח טובה
    מאוד נהניתי מהפוסט

    אהבתי

  • איריסיה קובליו

    הבנתי שנהנית דודו, פשוט השתמשת בלהכאיב הזה כמה פעמים לאחרונה פה ושם ותהיתי:)

    אהבתי

  • שוֹעִי

    איריסיה יקרה,
    הרשימה שלך מליאת תנועה, צבעים ופרחים…
    חשבתי שכמו ז'ורז' פרק לא תמלאי את כל הרשימה… (יש לו רשימת חמישים דברים שהוא רוצה להספיק לעשות בחייו, ומתוכם הוא מגיע ל-37).
    על המאייר של אליס בארץ הפלאות לא שמעתי, אך את שם משפחתו לא הייתי הוגה בחברה מסויימת, מחשש להצתת תיגרה המונית (גם לא הייתי מזמין כוסמת בחברה כזאת, אבל זה כבר עניין אחר לחלוטין).
    וכן, במחשבה שקולה ודדוקטיבית אני חייב להסיק לאחר קריאה:
    א. את אוהבת את לונדון.
    ב. את אוהבת את פרויד, הוקני ואת המוזיאונים.
    ג. יש לך חיבה לצבע האדום.
    האם ביקרת ברחוב בייקר? (-:

    אהבתי

  • איריסיה קובליו

    שועי יקר,
    גם אני חשבתי שלא אצליח. היה לי משבר ב 26.. אבל התעקשתי וכמו ריקוד, מתגברים על כאב הרגליים ואז נעלמות הרגליים ומתחילים לעוף
    וכן, אומנות ואדום
    ועוד כמה דברים מתחבאים שם
    ולא הייתי בבייקר. למה?

    אהבתי

  • לוסי

    מקסים מקסים מקסים
    טיילתי יחד איתך ואני צריכה ללמוד ממך להפוך את חוויות הנסיעה לדבר חי כזה (כהמ תנועה ושמחת חיים!)
    (מה הטכניקה? את רושמת הערות קטנות בפינקס? אני מבטיחה לעצמי בכל פעם לקחת פנקס ולרשום ואח"כ מתעצלת)
    עוד לא יומולדת, אז נחכה עם המזלטוב…

    אהבתי

  • עדי

    מזל טוב! עושה חשק לנסוע. שילוב של רומנטיקה ואמנות- מושלם.

    אהבתי

  • ענת

    היי איריס . נכנסתי לבלוג הססגוני שלך במקרה ואין כזה כמובן. שבתי מלונדון הקסומה ממש השבוע וחגגתי איך לא יום הולדת 59. ממש טעמתי שוב את אותם טעמים שכתבת עליהם עם אותם ביקורים..והתוספת שלי ל53 הסיבות שלך היא ביקור הבן המדהים שלי שחי בלונדון אי אלו שנים יפות.. תודה לך על הטיול ועל הצבעים שהוספת לאפרוריות הקסומה הלונדונית. שנמשיך לחגוג..

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: