אַנָה בֶּלָה בְּלָה. פוסט לפורים

 המספרה של אנה ובלה היתה ממוקמת בשכונת מונטיפיורי התל אביבית. אני זוכרת את אנה, רומנייה עדינה בעלת עיני תכלת בורקות (על שמה קראתי לבובה הראשונה שלי) ואת בלה, שהיתה מקורזלת עם אצבעות ידיים שמנות וריחות של מאכלים כבדים שנדפו מסינרה ופיה. בלה היתה החופפת. אימא היתה נכנסת למספרה בכל שבוע, ואני מציצה בעקבותיה. אף פעם לא הסכמתי שיגעו בי, אבל יום אחד מצאתי את עצמי יושבת על כיסא החפיפות, ראשי מוטה לאחור, ריח כבד באפי, נמעכת תחת שדיה הגדולים של בלה, המושכת בחזקה בתלתליי השחורים ומבלי להתחשב בכללי נימוס בסיסיים, בעטתי בה בעוצמה.

 .

הנה תמונת פורים שלי, משנות השישים, תמונה "מיוחדת", בחזית המספרה של אנה ובלה.

 

כבר הזכרתי שנולדתי בפורים, ממש בפורים, ולכן חופשתי ברוב שנותיי הראשונות כמלכה: מלכת אסתר, מלכת השלג, מלכת הכוכבים, מלכת הפרחים ומלכת הצועניות. פורים העיק עלי אבל הייתי ילדה יפה, טובה וממושמעת, בדרך כלל, וצילומי פורים שלי נשמרו מרהיבים וקסומים. ובאמת תמונת היפנית בחזית המספרה של אנה ובלה היא נדירה ביותר, יוצאת דופן, כמו הבעיטה, בה אני נותנת דרור ראשוני, להר הגעש הנשרף בתוכי.

 .

פורים הוא חג הבלהות. פחדתי מהקפצונים ומהרעשנים ומהאוזן של המן הרשע והכי הרבה פחדתי מהמלך אחשוורוש. לא יודעת למה. בכיתה, כשהבעתי רחמים על וושתי, הילדים ובעיקר המורה צחקו עלי. זה לא היה חדש. לא הייתי מלכת הכיתה ובטח שלא מלכת אסתר, למרות שזו היתה התחפושת הראשונה שלי בחיי הצעירים, שגם זכתה בציון לשבח בעיתון של הרומנים.

וושתי, הו וושתי.  ועשיו (אפשר לקרוא על עשיו שלי כאן) המנודה. הייתי שניהם וכל השאר היו רק תחפושות.

 .

(כשהפכתי לאימא התפייסתי מעט עם פורים. אמנם לא הייתי האימא התופרת, הגוזרת, הממציאה, הנוסעת למרחקים ומוציאה שתי משכורות על תחפושת, אבל לא פעם נסחפתי בהתלהבות התוצאה, צילמתי ותיעדתי ושכחתי מנין אני באה.)

כשכל הילדים היו הולכים אל הלונה פארק, לרכבת השדים (בשנות השישים שבעים זה היה הכי אקסטרים שאפשר) אני הייתי נוסעת עם ההורים ברכבל. גם על הגלגל הענק לא עלינו. אבל רכבת השדים, שהיתה כמובן מחוץ לתחום, הפחידה אותי עד מוות וגם משכה אותי. לפני כשנה קבלתי אייפון. בלילות ללא שינה שחקתי עם אפקטים של מצלמות. באותם לילות ראיתי את חיי כרכבת שדים, עולה ויורדת וכגלגל ענק מסתובב ונע על מסילות מרושתות אינסופיות. כדי לעצור מדי פעם הייתי מצלמת את עצמי (תודה לסינדי שרמן היקרה). אהבתי את תוצאות הבלהה. את התחפושות כביכול שהתגלמו אחר חצות. הנה סוף סוף אני ברכבת השדים שבלונה פארק

And I`m having a lot of fun

 

 

 

 

והנה עוד תמונה מתוקה מפורים, כל כך לא מקורית, אבל היא רוצה לעלות לכאן כדי לעשות לכולם טוב. רק טוב. פורים שמח!

אודות איריס איריסיה קובליו

אמנית. כותבת. מורה לציור, מתמחה בצבעי מים. הצגת הרשומות של איריס איריסיה קובליו

14 responses to “אַנָה בֶּלָה בְּלָה. פוסט לפורים

  • שרית שמיר

    איריסיה נהדרת איזה פוסט יקירתי איזה פוסט
    שנית בהרבה מקומות הזדהיתי כמו יום הולדת בפורים וכזה
    מצילומי הבלהה תמהתי על נחות הצלמת לצד נוחות התוצאה וזה הבהיר לי אמנות מהי
    שוב פעם כמו פעמים לא מעטות אצלך
    וכל הילדה הזאת שבעטה כל כך אחרת ממה שיכולתי לדמיין אותך לצד אנה ובלה
    אבל את הצד הבועט הזה אני מגלה בך שוב מתוך האמנות שהנך מביאה כמו הצילומים הללו והצד הסקרן היצרתי והיצרי הזה שאת מביאה
    אני אוהבת את הפוסט הזה ושמחתי שהבאת את תמונת ההרגעה שבסוף🙂 אני הייתי צריכה אותה🙂
    והדרך שלך איריסיה לספר ולהראות כל כך מהפנטת ובכל פעם מחדש!

    אהבתי

    • איריסיה קובליו

      שריתי, את בטח מכירה את סינדי שרמן. היא התחילה מזה שהיא צילמה את עצמה כמו בתוך סצינות של סרטים ואחר כך עברה לסרטי אימה ונושאים מטרידים אחרים, דברים נוראים, אבל נורא נמשכתי לזה כי האישיות שלה כובשת, היא עצמה אדם פשוט, צנוע, נחבא אל הכילים, מתבודדת וקטנטונת ואפורה, כל כך שונה מעשרות הדמויות שהיא מגלמת…
      זהו, אז יש בי גם את הצד הזה וגם את האור והאהבה וצבעי המים והשלום..
      כולנו עשויים משכבות ורבדים ופועלים בעולם הזה דרך הדהודים של הכל, אבל ניתנת לנו גם בחירה מה לעשות עם איזו שכבה, גם אם לא תמיד אנחנו מודעים לבחירה..
      אני אוהבת לעשות מהסיוטים אמנות. אן לי ברירה. ממש לא:)

      אהבתי

  • שרית שמיר

    ואני חייבת לתקן שגיאת הקלדה המשפט הנכון צריך להיות לגביי צילומי הבלהה – "תמהתי על נוחות הצלמת לצד נוחות התוצאה וזה הבהיר לי אמנות מהי…

    דבר נוסף "אנה בלה בלה" כמו שניקדת – כותרת מבריקה בעיני לפוסט הזה!!!

    אהבתי

  • rikyc1

    פוסט יפהפה שמצאתי בו לא מעט מעצמי הילדה. מזל טוב, יש לך יום הולדת. מאחלת לך ביטוי מסעיר ומשחרר, ואהבה דגולה.

    אהבתי

    • איריסיה קובליו

      כן ריקי, לא תמיד קל להודות ב"כשלון" פורים הזה. ילדים שהוריהם אינם משקיעים מקנאים באלו שמושקעים וההפך, ילדים שמחפשים אותם בתלבושות שגרתיות מקנאים באלו המקוריים היצירתיים וההפך. תלמידה שלי ספרה לי שאימא שלה חיפשה אותה ל"מוביל הארצי". זה היה לפני חמישים שנה היא זכתה בפרס וכל מה שהיא זוכרת מזה שאסור היה לה להזיז את הידיים ושהיא רצתה להיות נסיכה או סתם פרח אבל לאימא שלה היו תוכניות ענקיות… ככה זה אנחנו אף פעם לא נהיה מרוצים ופורים זו הזדמנות להעלות את הפתולוגיות על פני השטח… לא נורא. פסח מכניס את פורים לכיס….

      אהבתי

  • דודו פלמה

    יופי סיפור (ברומנית זה בטח נשמע הרבה יותר טוב).
    העצב המתוק עבר חריף וצורב.
    והצילומים עברו עלי כמו הזיית אל אס די מתמשכת. פורים שמח ככלות הכל (-:

    אהבתי

  • איריסיה קובליו

    נכון דודו, ולמרות שמעולם לא לקחתי לסד, הצילומים הללו דומים.. והם בס"כ רדי מייד של תוכנות מצלמה אחת, לא עשיתי שום שימוש בפוטושופ או עיבוד אחר. כל מה שעשיתי זה להיות ולהפעיל את הכפתור. אבל כשעושים משהו באופן רפיטטיבי ואולי אובססיבי אז העניין הכני מתגמד ואמירה מתעצמת.
    ופורים… בטח שמח. אני נוסעת רחוק מכאן:)))

    אהבתי

  • ורד

    עוד פוסט מרתק שלך אחותי, מלכת הצבעים.

    אהבתי

  • איריסיה קובליו

    תודה אחותי. מלכת הצבעים זה דווקא נחמד ולא שכיח. אני מסכימה

    אהבתי

  • ayalaraz

    מזל טוב ליום ההולדת ותודה על פוסט מעורר מחשבה

    אהבתי

  • מרית בן ישראל

    הזוי לגמרי הראש לימינך בתמונה היפנית, ומקסים איך עלי הפילדנדרום מצטרפים לתחרות בתמונה הספרדייה. ואני כנראה היחידה שאהבתי להתחפש.

    אהבתי

  • איריסיה קובליו

    מרית, ידעתי שתתחברי מייד לשני הצילומים האלו. הם באמת חריגים. בדרך כלל נשמרה הנורמה השגרתית של אסתטיקה חביבה

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: