איריסיה קובליו, הפסנתרנית, אקריליק, 2010
.
.
.
איריסיה קובליו, הפסנתרנית הקטנה, אקריליק, 2010
מודעות פרסומת
פברואר 16, 2012
האם הפסנתר חסר?
אודות איריס איריסיה קובליו
אמנית. כותבת. מורה לציור, מתמחה בצבעי מים.
הצגת הרשומות של איריס איריסיה קובליו
ערך זהה פורסם ב-יום חמישי, 16 בפברואר, 2012 ב-8:42 pm מתויג עם התגים אומנות, איריס קובליו, אקריליק, פסנתר, ציור ופורסם ב-אומנות, חיים. ניתן לעקוב אחרי תגובות לערך זה באמצעות הזנת RSS 2.0.
9 responses to “האם הפסנתר חסר?”
להשאיר תגובה לבטל
איריסיה
-
פוסטים
- להיות עלה רוקד ברוח
- הכלום
- האושר הוא פרפר
- צימר
- על שליטה ועל אפרסקים
- בעקבות משאלה ירקרקת מוזהבת
- תוכי
- שירים במוסך
- שקיעה
- מאי 20. וגשם
- לצייר בטבע
- שלושה אקוורלים
- השושנים של ברכה 2
- השושנים של ברכה
- צופרים
- חלונות נפרדים
- פפ גשם
- ציפור
- הספקות שמתחת לשטיח
- איך עושים את זה
- השקה
- לדייק את עצמי
- כשלא היו מילים
- חמש סקיצות מנובמבר 2016
- במה להיאחז אם לא בכלנית
- Blue
- קפסולת האושר
- חריקות
- לרוץ עם האור
- כתם הרקפת
- חלל כביכול
- הרהורים אישיים בעקבות "דודה לאה"
- בוקר. ערב.
- שאלת איך זה התחיל
- רק עוד פעם אחת
- שתי חתימות טובות ולא גמורות
- פרחים מחוץ לזמן
- זיכרונות מארנבת הפרגולה
- בוקר של ראש שנה
- התוכי
- בדמדומים
- לפרק את הים
- סקיצות גן קטנות
- 10 דרכים להפחית כעס. דחייה. עלבון.
- קיץ של כלב
- תלולית. שירה
- הזמן מטייח. הזמן מתקן.
- ינשופים
- רגע אלוהי בפארק. הדרכה לציור מצילום
- על הרגע הזה, שבין יוגה לגורי אלפי. סוג של
קטגוריות
- Ipad painting (8)
- אומנות (265)
- אייפד (8)
- איריס קובליו (44)
- איריסיה (36)
- אקוורל (33)
- אקריליק (15)
- אשרם בהמס (1)
- בהמס אשרם (3)
- גלי קול (2)
- דיגיטאלי (21)
- דימוי ללא טקסט (4)
- הוראת ציור (5)
- השראה (84)
- וידאו (3)
- חיים (75)
- טיולים (2)
- יהיה בסדר (1)
- יוגה (7)
- יוטיוב (4)
- יומן (1)
- ים (12)
- יפו (3)
- כתיבה (24)
- מדיה (3)
- מזמן לא שמעתי את טווסי הלילה (5)
- מכון ויצמן (1)
- סטודיו (10)
- סיפורים (7)
- ספרים (4)
- פורטרט (7)
- פינוי בנוי נווה עמל (2)
- פרחים (34)
- צבעי מים (76)
- ציור (49)
- ציור אייפד (3)
- צילום (10)
- רישום (1)
- רקפות (1)
- שירה (58)
- תערוכה (1)
- תערוכות (11)
- תרופות (3)
אמנות
כתיבה ואמנות
װ17 בפברואר, 2012 at 8:59 am
ציור שהוא סיפור. כל אחד יכול לחבר לו אמצע וסוף. אפשר גם התחלה.אהבתי מאוד.
אהבתיאהבתי
װ17 בפברואר, 2012 at 3:13 pm
איילה, מסקרן הסיפור שנתפר לך בראש…
אהבתיאהבתי
װ17 בפברואר, 2012 at 9:46 am
הפסנתר קיים, גם כשלא רואים אותו.
הציור היפה שלך הזכיר לי סדרת צילומים של ג'וליה פולרטון-באטן, הצלחתי למצוא רק צילום אחד מהסדרה:
http://www.artlies.com/photographs/julia-fullerton-batten.html/attachment/music-cellist-final-web
אהבתיאהבתי
װ17 בפברואר, 2012 at 3:16 pm
תודה מאיה, חזק הצילום. הרבה כנוס בתוכו. תודה. וכן, זה מהדהד
אהבתיאהבתי
װ17 בפברואר, 2012 at 5:23 pm
איזו ציירת מופלאה את איריסיה אפילו תנוחת כפות הידיים והאצבעות האמורות להיות מוקלדות, בהתחלה הציור שלך בהגשה שלו אפילו לא שמתי לב שחסר הפסנתר, כל כך היה ברור לי שהוא שם, הפעימו אותי הציורים שכאן, מלאים ברגישות ותחושה
אהבתיאהבתי
װ18 בפברואר, 2012 at 11:12 am
שריתי אלו ציורים מלפני כמה שנים, מדברים על ילדותי המתאמצת כילדת פלא במוסיקה שלא רוצה בפלא הזה
אהבתיאהבתי
װ17 בפברואר, 2012 at 9:22 pm
לפי הציורים, הוא כל כך חסר שהוא ישנו, כלומר כבר לא חסר… ציורים נפלאים.
אהבתיאהבתי
װ18 בפברואר, 2012 at 11:13 am
לי, רציתי לכתוב טקסט על העידרו של הפסנתר, וכתבתי אותו אבל כשבאתי לערוך אותו ראיתי בטקסט בעצמו נעדר.
חשבתי שאולי הוא יופיע כאן בתגובותיי לתגובות. אבל הוא לא
אהבתיאהבתי
װ2 במאי, 2012 at 7:41 pm
[…] אולי, היא אומרת. יש לי שלושה ציורים על בד של פסתרנית אך הפסנתר חסר. זה מוזר מדי, היא אומרת, עצוב, אולי דמות בנוף, הנה ילדה […]
אהבתיאהבתי