האמת הפיקטוריאלית

בקיץ 2001 הייתי בקנדה באיזו שהיא מסגרת (שלא כרגע במקום לפרט) והרגשתי מאד נבוכה מחיי המקום. לא היה לי מה לעשות עם עצמי בזמן שהאחרים פעלו בלוח זמנים צפוף בנושא שהיה זר לי ועורר התנגדות. היה לי שפע של זמן והיה לי רק עיפרון רישום ומחברת שברגע האחרון הכנסתי למזוודה. בחדר היו שתי מיטות רחבות וחלון שמשקיף ליער קנדי טיפוסי. השכם בבקר אהובי היה יוצא מהחדר וחוזר לארוחה ושוב יוצא וחוזר לארוחה הבאה. אחרי הארוחה השניה היינו יוצאים לפעמים לטייל ביער, לקטוף פירות יער, להתבשם מהאוויר הצפוני  בניסיון לחמוק מגדודי היתושים, שהיו הסיבה הרשמית שבגללם הסתגרתי חודש בחדר ורשמתי את מה שיכולתי לאסוף פנימה, כדי להיאבק בזמן שנתקע כל כך, שהיה נדמה שלעולם לא יסתיים.

עשרות הרישומים ההם לא היו ריפוי ולא חדווה ולא רגש ולא אהבת האמנות, אלא תיעוד קר, אך לא נטול שאפתנות, של זמן קפוא.

 

 

נזכרתי בקיץ ההוא, שהסתיים במחלת הנשיקה, לפני יומיים בעת שבקרתי במוזיאון תל אביב וניסיתי להתעכב על העבודות של ערן רשף, שהוצג שם כאמן שמנסה להגדיר מחדש את "האמת הפיקטוריאלית"

התעכבתי שם כמחצית השעה עד שלא יכולתי יותר לשאת את כאב העיניים וראש. את האמת לא מצאתי, אבל מצאתי את הזיכרון ההוא, שגם היו בו כאבי עיניים וראש, מאמץ ושאפתנות, עקשנות , בריחה והסתגרות מחיים.

זה נורא אופנתי היום לצייר כמו ע' רשף. זה נעשה איני יותר ויותר משנה לשנה. אני לא ממש מבינה את זה. לא רואה הרבה אמת, למעט אצל שני אמנים מהכוון הזה, שבחלק מעבודותיהם ראיתי את הלב מציץ בין הסדקים.  אולי אכתוב עליהם בהמשך..

אודות איריס איריסיה קובליו

אמנית. כותבת. מורה לציור, מתמחה בצבעי מים. הצגת הרשומות של איריס איריסיה קובליו

15 responses to “האמת הפיקטוריאלית

  • לי עברון-ועקנין

    אני לא מכירה את האמן הזה ובכלל את המתרחש בעולם האמנות, אבל הרישומים שלך כאן, על אף היותם שונים מאוד מציורים שלך שאני מכירה (באמת הבדל של קור לעומת חום), מדהימים, כף הרגל במיוחד, וגם המספריים…
    וגם הכתיבה שלך כתמיד מעבירה תחושה ואווירה בעוצמה.

    אהבתי

  • נועה אסטרייכר

    קודר. הפוך לחלוטין לנהר החם שלך

    אהבתי

  • שרית שמיר

    איריסי, תודה שחשפת את הצד הזה של אמנות הזמן הקפוא שלה, זה ממש חיבר אותי לשיחה אותה עשיתי עם אדם מיוחד היום, שבו סיפרתי שאני עוברת קצת מן הלב אל השכל, וכי השכל מסייע לי בשנה הזו להביט אל הצד הריגשי בסלחנות שלא תמיד יש לי עבורו, אני רואה את התמונות שלך וחושבת אם זמן קפוא הוא זמן הפסקה המתחברת אל התאורה או התפאורה הממלאת את חיינו באותה עת, ועוד אני שואלת את עצמי, האם קיפאון יכול להתבטא ביצירה של אדם גם כלפי חוץ ולא רק בעיניים הסובייקטיביות של היוצר, משום שכשהבטתי ברישומים שלך, העומק שלך היה שם מאוד עבורי המביטה וחיפשתי את צד הקיפאון שלך על מנת להבין את מה שעברת את אל מול היצירות הקנדיות שלך. מקסים איך שאת מבטאת אותך בתקופת חייך, כמה חיות ואותנטיות ישנה בך בדרך ההבעה שלך אני אוהבת את זה כל כך ותודה איריסי שוב גם על הדרך שאת פורשת וגם על ההכרות עם הצד האמנותי שאת מעניקה גם בעבור אמנים שאף פעם לא ידעתי אותם. והקנדה שלך הזכירה לי את ימי בוסטון שלי, בבוסטון דווקא מתוך הקיפאון הצלחתי לראות את החום.

    אהבתי

  • חני ליבנה

    איריס יקרה,אני לא יודעת מה זה פיקטוראילית אבל הרשומים שלך הקפואים יש בהם מהזרות של מקום חדש, הפחד, אך גם משהו חי שמנסה לבקוע, אותי הם הפשירו

    אהבתי

    • איריס קובליו

      חני, פיקטוריאלית בא מ picture – לצייר כמו תמונה, כצו צילום, לשקף מציאות, האמת הפיקטוריאלית, כפי שאני מבינה, זו השאפתנות להציג את האמת האחת "האובייקטיבית" שקיימת. כמובן שזו אשלייה, לתפיסתי
      ואני שמחה שהפשרת:))

      אהבתי

  • מאיה

    אני לא מכירה את ערן רשף, אבל כף הרגל שלך מרגשת.

    אהבתי

  • ורד

    הצלחתי קצת לשבת מול המסך, הרישומים מדהימים. המספרים נהדרות במיוחד, (מחוברת לכאלה שנים רבות…) לא משנה קר/קפוא, רישומים שמחממים את הלב.

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: