ופתאום ראיתי את הברבור צף על אגם שחור, ירח משתקף בתוכו, אך בשמיים הוא חסר וברוש אחד נע כמטוטלת, מהפנט את הברבור אנה ואנה
ומחוץ לאגם שתי צפרדעים מלחששות:
-זה בגלל הסרט האדום
-איזה סרט אדום?
-זה שקשור לו לצוואר
-אוי, לא שמתי לב. מי עשה לו את זה?
-לא יודעת, גם אני שמתי לב רק עכשיו
-אולי דרקולה?
-מה פתאום, דרקולה זה מארץ אחרת, שכחת היכן אנחנו נמצאות?
-נכון, אז אולי זה לא באמת ואנחנו חולמות
-שמת לב שהירח נפל לאגם?
-הוא לא משתקף ?
-לא, הוא בכלל לא בשמיים
-אוי
-בואי נברח מפה, הברוש הזה מפחיד אותי
-טוב
ואז הן רצות במורד הגבעה ורצות ורצות ורצות
הברוש, איריס קובליו, אקוורל
װ17 במרץ, 2011 at 7:20 pm
הברוש קצת מפחיד אבל גם מוצא חן כי יש לו בטן.
והדיאלוג הזה בעצמו מהפנט (ירח שחסר בשמים – ברר…), גם קסום וגם יש בו הומור.
ועכשיו נזכרתי:
"וז'וליאן הוורוד טווה מסביבי
נייר צלופן וסרט אדום…"
אהבתיאהבתי
װ17 במרץ, 2011 at 7:35 pm
הו, לי, איזה שיר בחרת לצטט, במקרה או שלא במקרה הוא אורח מכובד כאן לאחרונה:)
אהבתיאהבתי
װ17 במרץ, 2011 at 11:30 pm
הסרט האדום מהפוסט הקודם שנדד לפה והברוש של מדורת החושך הם בעצם תמצית ילדות, לא?אני אוהבת את הכתיבה הזו
אהבתיאהבתי
װ17 במרץ, 2011 at 11:50 pm
נכון חני, הלייט מוטיב (הסרט) מסתובב מחלום לחלום, מחיים לחיים. מעניין שראית בברוש מדורה. בחרתי בציור הזה כנראה לא במקרה. אכן הייתי במדורה כזו, שחורה משחור, וסביבה ישבו ברבורי ילדותי, וליידם ברבורי העכשיו. לאחד כמובן היה סרט אדום. אבל על זה אולי אכתוב בפוסט נפרד.
אהבתיאהבתי
װ18 במרץ, 2011 at 5:46 am
מקסים ומיימי הציור של הברוש והסרט. מושך פנימה ובו זמנית ניראה כמו משהו ש"מתאים" לברוח ממנו.
אהבתיאהבתי
װ18 במרץ, 2011 at 8:11 am
תודה תמר. שמחתי על המרחאות ב "מתאים". כאן אני בודקת מה באמת מתאים ומה אולי לא, מעלה ומתבוננת. אפשר לברוח כמו הצפרדעים ואשר להתפוצץ מצחוק. כל מה שנראה הוא רק קצה קצהו של מה שממנו צומחת ה"תופעה" או הדמוי, אם על אמנות מדברים:)
אהבתיאהבתי
װ18 במרץ, 2011 at 7:44 am
קסום לגמרי.
ברוש הוא העץ האהוב עלי, ושלך מכשף, כמו כתם רורשאך.
אהבתיאהבתי
װ18 במרץ, 2011 at 8:08 am
מאיה יקירה, הברוש שלי בודד מאד, הוא נגזר מהסמטריה היוצרת את הרורשאך ולכוד בתנועת הברבור.
אולי הירח ירד לתחתית האגם לנסות להתיר את הכבלים
אהבתיאהבתי
װ21 במרץ, 2011 at 10:06 pm
בלוג יפה מאד. יותר מכל אהבתי את הברוש.
אהבתיאהבתי
װ21 במרץ, 2011 at 11:35 pm
תודה שולמית
אהבתיאהבתי