-אתמול הלב שלי דפק כל כל חזק עד שחשבתי: הנה זה בא
-אף אחד לא היה איתך?
-לא. אין כאן אף אחד
-גם בערב?
-בערב יש אבל הלילה הוא ארוך
-את נשמעת מצוננת
-אני הרבה יותר ממצוננת, אבל אני לא יכולה לצאת מפה
-מי יכול לעזור לך?
-אף אחד. הזמן של הסוף ארוך מכל הזמן של החיים כולם
-את מזכירה לי ספר נורבגי שאני קוראת עכשיו
-ספרי לי על הספר. אני צריכה לשמוע את קולך. את יודעת מה את בשבילי
-אני יודעת
2.
-די אימא, את מקטרת כל הזמן
-ככה זה אימהות
-את במיוחד
-לא שמתי לב
-אתמול בצ'אט דיברת כל הזמן על עצמך
-לא נכון
-תבדקי בצ'אט
-טוב אבדוק
-לא אמרו לך את זה?
-לא…
-איתי את מדברת כל הזמן על עצמך
-את ברת מזל…
-לא, אני לא
-גם אימא שלי דיברה כל הזמן על עצמה וגם את תדברי ככה עם הילדים שלך
-די אימא, ביי
3.
-למה את רוצה להוציא את התריס?
-כדי לראות בבקר את העצים
-אבל יהיה לך הרבה אור בבקר
-אני צריכה הרבה אור
-התרנגולים יעירו אותך
-עדיף תרנגולות על בלהות
-וכמה סנטימטרים מעל החלון לתלות את המוט לוילון?
-עשרים, אולי
-אבל הוילון יגיע לרצפה
-אני אגזור אותו
-תעשי מכפלת?
-לא אני אוהבת חוטים פרומים
-יש לך כתם בצד ימין של הוילון, אולי תשימי וילון אחר
-אני אצייר שושנה על הכתם
-רק שזה לא יראה כמו דם. אז מה עוד נשאר לי לעשות?
-שפכטל לחורים
-נכון שפכטל לחורים
הציור הנפלא הזה הוא של Felice Casorati
װ1 במרץ, 2011 at 8:15 am
באמת נהדר הציור…
והשיחות – קשה בחיים יפה בכתיבה 🙂
אהבתיאהבתי
װ1 במרץ, 2011 at 11:56 am
תודה לי יקרה
קשה בחיים יפה בכתיבה- מתמצת את הפואטיקה הקיומית שלי כאמנית
אהבתיאהבתי
װ1 במרץ, 2011 at 12:00 pm
כן :). יש לי חברה שאומרת על מערכות יחסים מסוימות שהן מאלה ש"טובות לכתיבה אבל פחות טובות לחיים".
אהבתיאהבתי
װ1 במרץ, 2011 at 7:33 pm
🙂 לי
אהבתיאהבתי
װ1 במרץ, 2011 at 11:26 am
עצוב, מצחיק, והמון סאב טקסט.
הציור באמת נפלא 🙂
אהבתיאהבתי
װ1 במרץ, 2011 at 7:32 pm
מאיה יקרה
נכון, לפעמים אין דרך אחרת אלא לסאב-טקסט
אני חושבת שגם בציור יש סאב-אימג'
ובצירוף שלו אולי הסאב יוצא החוצה 🙂
אהבתיאהבתי
װ3 במרץ, 2011 at 6:51 pm
tאיריס, כל כך אמיתי ונוגע, כתוב נפלא כמו מתוך הגוף והציור לא במקרה את המצויירת?….דומה
אהבתיאהבתי
װ3 במרץ, 2011 at 7:22 pm
חני יקרה, תודה על התגובה. החמאת לי עם הציור.. הלוואי:)
אהבתיאהבתי