הירח של ברניני

ביקשתי את הירח העגול. התחננתי.

השדות כבר הוריקו ושכבתי עליהם כשלגיה אחרי התפוח

לצלם לצלם, כי את זה בדיוק אני צריכה לציור. הרגע שלפני. הרגע שאחרי

ביקשתי את הירח המלא וכשהופיע

חמקתי להוריד אותו מהשמיים. נסעתי בשביל זה רחוק. רכבתי על התפוח האדום, 1200 קמ"ש, פניתי ביציאת הבקיעה ועליתי לאוורסט המקומי

והירח. כשנכנס בין רגליי הפכתי לירח בעצמי, עגולה, בוהקת, טהורה, פנינית והילתית. ריחי נגוהות. שירת העור של אלוהים, כך שכבתי אתו. הו. זה היה בשמיים. הו.

ואחר כך היה אפשר למות

אבל לא מתי

כך נדמה לי

אודות איריס איריסיה קובליו

אמנית. כותבת. מורה לציור, מתמחה בצבעי מים. הצגת הרשומות של איריס איריסיה קובליו

5 responses to “הירח של ברניני

  • לי עברון-ועקנין

    מדהימה. באמת את אחותי בנפש. ואני לא הגעתי עד כדי מימוש אהבתי לירח, רק כמהתי.
    ו-אילו שפתיים יש לה, לברנינית!

    אהבתי

  • איריס קובליו

    לי יקרה
    בכתיבתך הירח הוא שלך. קחי אותו. אם תרצי. הטבע הוא המאהב המושלם. צאי אליו (או אליה) ועשי בו כרצונך. אולי המאסטרים של העבר, האמנים האלוהיים האלו , ידעו את סוד הטבע וכך נתהוו יצירות המופת הללו בין ידיהם המבורכות. תהיתי למה במאות האחרונות זה נלקח מאיתנו. להיות ברניני. להיות לאונרדו. להיות מיכאל אנג'לו. ולמה אנחנו מתפצלים וכועסים ואומרים: הם היו גברים ואיפה אמנות של נשים. למה כיום אנחנו מתייחסים בכלל למגדר.
    זה נושא אחר לפוסט

    אהבתי

  • לי עברון-ועקנין

    זה נהדר מה שאת אומרת.
    ובכלל, הפוזיציה של לצאת לעשות אהבה עם הירח, לא להיות הנסיכה העצובה שמבקשת מאבא או מאהוב שיביא לה את הירח כהוכחה לאהבתו.
    תודה🙂

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: