לילה בחדר צפוני


עברתי דירה. כלומר חדר. כלומר מיטה. לא, לא מיטה, אלא אותה מטה, בחדר אחר. חדר צפוני. עם צפרים. לא בתוך החדר.  מחוץ לחלון. על עץ הלימון. שתי צופיות כחולות. סימן למזל. אבל לא היה מזל ולא עצמתי עין. אבל כן חלמתי. שאני רקפת. עומדת על שולחן עץ. ולידי צנצנת זכוכית עגולה ובתוכה מתנועע דג זהב מדבר. הוא בעצם לא מדבר אלא שר. הוא לא  שר מנגינה, אלא מילים. ואני לא מבינה את המילים כי הם לא בשפה של רקפות אבל אני יודעת שהוא משורר גדול. כל הלילה אני מקשיבה לשירתו ואנחנו לא יודעים אם עלתה השמש.

ריח הבושם של ר. מעיר אותי. היא מציירת את עציץ הרקפות שסימה אמרה לי לקנות כדי לנקות אנרגיה. אז מה זה אומר שפרח אחד נופל מייד. ר' אומרת שזה יותר מעניין לציור. אומנותי. יש לה שלושה גוונים של צבע מגנטה מתוק אבל היא שותה ללא סוכר. כשיגמר השעור אלך לקנות לי דג זהב. שידבר. לא. שישיר. או אולי שישחה באויר. בלילה

אודות איריס איריסיה קובליו

אמנית. כותבת. מורה לציור, מתמחה בצבעי מים. הצגת הרשומות של איריס איריסיה קובליו

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: